פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכט יד

סעיף יד[עריכה]

התנה המלוה עם הערב: ממי שארצה אפרע, יכול ליפרע מהערב תחלה, אפילו אם יש נכסים ללוה (ר"י מיגש). ויש חולקים בזה. ומודים שאם אמר בפירוש: ממי שארצה אפרע (תחלה), יכול לתבוע מהערב תחלה, אפילו אם יש נכסים ללוה (ר"ת,רא"ש).

משנה: המלוה את חבירו על ידי ערב - לא יפרע מן הערב, ואם אמר לו על מנת שאפרע ממי שארצה - יפרע מן הערב.

גמרא: אמר רב נחמן: מאי לא יפרע מן הערב? לא יתבע ערב תחלה... ואם אמר לו על מנת שאפרע ממי שארצה – וכו': לא שנו אלא שאין נכסים ללוה, אבל יש נכסים ללוה - לא יפרע מן הערב.

קשה - הרי כשאין נכסים אפי' ערב שלא התנה לגבות ממי שירצה יכול לגבות מהערב?

ר"ת,רא"ש: עונים שללא תנאי צריך לחזר אחר הלווה שמא יש לו מטלטלין ורק אח"כ יכול לגבות, ואילו התנה אז רק אם יש ללווה נכסים ידועים כמו קרקע אינו יכול לגבות מהערב, אחרת יכול ואין צריך לחזר שמא יש לו מטלטלין. והוסיפו שמ"מ אם התנה בפירוש "ממי שארצה אפרע תחילה", יכול לתבוע מהערב תחלה, אפילו אם יש ללווה נכסים ידועים. והראב"ד סובר שה"ה אף אם התנה בפרוש.

ר"י מיגש: עונה^[1] שהחילוק של הגמ' בין יש נכסים לאין, מוסב על הרישא שהמלווה לא התנה ואז אמרנו שהדין הוא שלא יתבע מהערב תחילה, ומשמע שמ"מ אם תבעו ולא נתן לו יכול לתבוע את הערב, ועל כך אומרת הגמרא לא שנו אלא שאין ללווה נכסים, אך אם יש לו צריך לחזור ולתובעו ולכופו לשלם. במקרה שהתנה יכול לגבות תחילה מהערב, אף אם יש ללווה נכסים ידועים.

שו"ע: סתם כר"י מיגש וי"א כר"ת.

פת"ש: סוגיא דעלמא לפסוק כר"י מיגש מלבד מקום שידוע שנוהגים כר"ת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]