פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעא יד

סעיף יד[עריכה]

שני אחים שירשו שני בתים גדולים שיש בכל אחד כדי חלוקה, והאחד אומר: נחלוק כל בית בפני עצמו, והשני אומר: לא כי אלא נחלוק בית כנגד בית, לזה שאמר נחלוק בית כנגד בית, שומעין (שו"ת רא"ש). הגה: וכל שכן אם אין בכל בית כדי חלוקה, שחולקין בתים כנגד בתים, הואיל ותשמישן בשוה^א. וכמו שנתבאר בסמוך (דעת עצמו). והא דבית נגד בית חולקין, היינו בדבר שתשמישן שוה, אבל יש אומרים דרוב בתים אין בהם דין חלוקה, שאין כל הבתים והחדרים שוין, ואין חולקין בית נגד עלייה או חדר שאין תשמישו שוה לו, וכל שכן במקום שיצטרך לסתור בחלונות או פתחים ולחזור ולבנות, שיצטרך להוציא הוצאות, שאין חולקין בית אחד (ריב"ש סימן רכ"ז). אבל מדברי הרא"ש בתשובה (הביאו הטור בסימן זה סכ"ח) נראה דחולקין בית נגד חנות או מרתף, ונראה לי דהוא הדין נגד חדר או עלייה, דזה מקרי תשמישו שוה. גם לענין הוצאת הבנין, אם נראה לבית דין שאינו מזיק להם כל כך, חולקים, וכמו שנתבאר לעיל סעיף ה' לענין הפסד הבתים^ב. מיהו לענין גוד או אגוד אין חילוק בין בית או מקום בית הכנסת או שאר דברים, שיוכל לומר על כולו ביחד: גוד או אגוד (ד"ע ותשובת רשב"א סימן תתקנ"ו). יש אומרים דאין דין גוד או אגוד רק בדבר שהגוף שלהן, אבל במשכנתא או כדומה, שעתידין לגבות מעותיהן, אין אומרים: גוד או אגוד, רק חולקין המעות^ג (רבי' ירוחם נכ"ז ח"ב ותשובת רמב"ן סימן מ"ג). ונראה לי דאם משתמשין במשכנתא, הוי כמו שכירות^ד, כמו שנתבאר סעיף ט' דיש חולקין.

א. אם יש באחד מהבתים כדי חלוקה ובשני אין: ש"ך – נראה שאינו יכול לכופו לחלוק בית כנגד בית אלא יחלקו זה שיש בו וישארו בשותפות בשני, ולכן הטור נקט דוקא שאין בכל בית כדי חלוקה, וצ"ע לדינא. לא הבנתי מה הסברא בכך, הרי יש זכות לשותף לדרוש לחלוק הכל, ואם חולקים הכל למה לא יוכל לדרוש בית כנגד בית כמו בשני בתים שיש בהם כדי חלוקה?

ב. בית כנגד עלייה או חנות: ריב"ש: אין חולקים (כגון בית נגד עלייה), וכ"ש אם יגרום הדבר להוצאות כגון סתירת חלונות ופתחים.

שו"ת רא"ש: חולקים בית נגד חנות או מרתף, ומבאר הרמ"א שנחשב שתשמישם שווה. ד"מ – דוקא כשיש לכל אחד פתח לרה"ר, אחרת הכל נחשב כדירה אחת.

רמ"א: נראה שהריב"ש והרא"ש חלוקים. ומשמע שהרמ"א נוטה לפסוק כרא"ש ואף הוסיף שאפילו אם יש הפסדים קטנים חולקים, וכדברי תרוה"ד שהובאו ברמ"א לעיל סע' ה שעד הפסד חומש חולקים.

סמ"ע: אינם חלוקים וגם לדעת הרא"ש אין חולקים בית כנגד עליה, ומה שכתב שחולקים זה דוקא במקרה שם ששניהם לא רצו להישאר שותפים והשאלה רק היתה כיצד לחלוק.

ש"ך: מסוף דברי הרא"ש בתשובה משמע קצת כהבנת הרמ"א.

ג. גא"א בשט"ח: שו"ת רא"ש,שו"ע סו,מא,רמ"א קעו,כ,ש"ך: יש דין גא"א בשט"ח.

מיוחסות לרמב"ן,רמ"א: יש דין גא"א רק בדבר שהגוף שלהן, אבל במשכנתא או כדומה, שעתידין לגבות מעותיהן, אין אומרים אלא חולקים המעות לכשיגבו.

קשה – מדוע הרמ"א לא השיג בסימן סו, וכן מדוע בסימן קעו סותר למה שכתב אצלנו?

סמ"ע: או שסמך שם על מה שכתב כאן או שמחלק בין משכנתא לשט"ח שבמשכנתא הקרקע בעין בידם ויכולים לחלקה כעת ביניהם ולכן לא אומרים גא"א. הסמ"ע לא התייחס לסתירה מסימן קעו.

ש"ך: הרמ"א רק הביא אצלנו שיש אומרים כן, אך אינו סובר כמותם להלכה.

ד. כשמשתמשים במשכנתא: רמ"א: דינו כשכירות (לדעת הרמב"ם והשו"ע בסע' ט אומרים גא"א ולראב"ד לא, ועיין בסיכום שם לגבי דעת הרמ"א).

סמ"ע,ש"ך: גם לדעת הרמב"ם דוקא בשכירות אומרים גא"א כיוון שאינם גובים בסוף מעות וא"כ א"א לומר שיחלקו אח"כ במעות, משא"כ במשכנתא (אליבא דסברת המיוחסות לרמב"ן). כנראה מדובר שאע"פ שמנכים מה שהשתמשו עדיין נשאר חוב שלא השתמשו תמורתו וגובים אותו בסוף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.