פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצה ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצה ג

סעיף ג[עריכה]

הקנה אחד כלי למוכר, כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר, זכה הלוקח, אפי' הקנהו שלא בפני הקונה, ואע"פ שהקנה לו הכלי על מנת להחזירו, נקנה המקח. הגה: ולכך הורגלו לעשות הקנין בסודר של עדים, אפילו בפני הקונה, לפי שרוב הקניינים הן שלא בפני הקונה (טור בשם הרא"ש). והא דנקנה המקח שלא בפני הקונה, היינו במתנה וכיוצא בזה, דודאי ניחא ליה; אבל במקח, שאפשר שאינו חפץ לקנות, לא קנה, ושניהן חוזרין. (מהרי"ו סי' ד').

ע"מ להחזיר: קידושין ו,ב: בכולהו קני (מתנה ע"מ להחזיר) לבר מאשה.

לא בפני הקונה: ר' שמעיה (בתוס'): קנין סודר מועיל רק בפני הקונה. ראיה - בקידושין כו,ב מוכיחים שבקנין אגב לא צריך צבורים ממעשה באחד שרצה לתת מתנות ואמרו לו שאין תקנה אלא בקנין אגב, והקנה לכל אחד טפח קרקע ועמו מאה צאן ומאה חביות, ודוחים שהקנה דמי צאן, ונאמר ע"כ "ה"נ מסתברא, דאי ס"ד מאה צאן ומאה חביות ממש, ניקנינהו ניהליה בחליפין. ואלא מאי? לדמי, ניקנינהו ניהליה במשיכה! אלא דליתיה למקבל מתנה, ה"נ דליתיה למקבל מתנה".

ריב"ן (בתוס'),רא"ש,מרדכי,רמב"ם,שו"ע: אין צריך בפני הקונה. גורסים "אלא מאי? לדמי, ניקנינהו ניהליה במשיכה! דליתיה למקבל מתנה". הרא"ש מוכיח זאת מכך שלא נוהגים לפרש בשטר שנעשה בפניו כמו שמפרשים 'במנא דכשר'.

מהרי"ו: במכר צריך בפני הקונה, שמא לא ניחא לקונה, וגם אם ידוע שניחא ליה יש לחשוש שמא חזר בו. בסוף מסיק שגם במתנה צריך בפניו.

ד"מ,סמ"ע: מסקנתו להצריך במתנה היא מטעם שחיישינן גם במתנה שלא ניחא ליה כי "שונא מתנות יחיה".

קצות: מסקנתו להצריך גם במתנה היא מטעם שקנין סודר צריך בפניו (גם אם ודאי ניחא ליה).

רמ"א: במכר צריך ובמתנה לא.

סמ"ע: הקשה שבסי' קעח מובאת מחלוקת אם אומרים "שונא מתנות יחיה", ותירץ שכונת הרמ"א שלא מצאנו שזוכה הקונה שלא בפניו אלא במתנה, אך גם זה רק למ"ד שמתנה הוי זכות.

קצות,נתיבות: כפשט הרמ"א, שבמתנה לא צריך. קצות - בכל הש"ס ידוע שאפשר לזכות במתנה, ומה שנחלקו לעיל זה רק במקרה שמוחה בפירוש. עוד כתב, שיש מחלוקת אם זכין במקח שלא בפניו (לאו דוקא בסודר), לפי תוס', הרמב"ם והשו"ע רלה,כג זכין ואילו לפי הרא"ש לא. הקצות מסיק להלכה שעכ"פ במקרה שהסחורה בזול ודאי הוי זכות ומועיל שלא בפניו, והמוכר לא יוכל עוד לחזור בו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.