פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
י"א דהני מילי כשקנה בדרך מהדרכים שקונים בהם והרי יש עליו לקיים התנאי, אבל אם לא קנה עתה, והתנה עמו שאם נתקיים התנאי הזה יקנה, ואם לא נתקיים לא יקנה, אף על פי שנתקיים התנאי לא קנה, שזו אסמכתא היא ולא קניא אלא אם כן אמר לו: קנה מעכשיו, וקנו מידו על כך.
ב"מ סו,ב: הלוהו על שדהו ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד שלוש שנים הרי היא שלי... אמר ליה מעכשיו לא הוי אסמכתא.
עיין לקמן בסעיף יד שלפי הרמב"ם והשו"ע כיוון שהקנה מעכשיו אע"פ שלא החזיק עדיין בקרקע קנה[1], אמנם הרא"ש והרמ"א שם חולקים ומצריכים גם קנין בבי"ד חשוב.
החילוק בין תנאי לאסמכתא:
הב"י והש"ך מפרשים שכוונת הרמב"ם לחלק בין מקרה שהקנה לו לפני קיום התנאי שמועיל לבין מקרה שאמר לו שיעשה קנין אם יתקיים התנאי, שאז להוי אסמכתא והקונה לא יכול לבוא ולעשות קנין (אא"כ המוכר עצמו יאמר לו גם אז שיעשה קנין, כמובן). והסמ"ע פירש שכוונת הרמב"ם לחלק בין אם עיקר כוונתו להקנות ועושה ע"כ תנאי שאז מועיל, לבין מקרה שעיקר כוונתו שחברו יקיים התנאי והקנה לו כדי שיקיים התנאי. הנתיבות מפרש שלפי הרמב"ם אסמכתא פי' קנין דברים, וכשלא הוי קנין דברים מועיל.
לפי תוס' והרא"ש החילוק הוא שונה כפי שמפורט בסע' יג, שאם תלוי בו ולא גזים או שלא תלוי לא בו ולא באחרים הוי תנאי, ואם תלוי בו וגזים או תלוי באחרים הוי אסמכתא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מקור נוסף לרמב"ם הוא מנדרים כז,א: ההוא גברא דאתפיס זכוותיה... אסמכתא הוא ולא קניא?... שאני הכא דמיתפסן זכוותיה ואמר ליבטלן זכוותיה. לומדים מכאן שכשהקונה מוחזק לא הוי אסמכתא.