פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ריב ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ריב ט

סעיף ט[עריכה]

וכן אם אמר קרקע זה לכשאקננו יהיה הקדש אינו כלום שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אבל אם אמר לכשאקננו אקדישנו או אתננו להקדש הוי עליו נדר וצריך לקיים נדרו. הגה: וזהו סברת הרא"ש, וחולק על הרמב"ם שסובר שאם אמר: לכשאקננו יהיה הקדש, חייב לקיים דבריו, כמו שכתב סברתו בסעיף ז'; ודברי המחבר שסתם לעיל כדברי הרמב"ם, וכאן כדברי הרא"ש, אינו נכון.

עיין לעיל סעיף ז שהסמ"ע מחלק בין דבר שברשותו ויבוא ממילא לדבר שעוד לא קנאו, ולפי"ז מתורצת הסתירה בשו"ע, וכ"כ כאן הש"ך, אולם בהגהת הש"ך כאן כתב שא"א לומר כן כי מוכח מהרמב"ם שאין חילוק.

דילגנו מכאן לסימן רכא, אך סיכמנו גם את סוגיית דמים מודיעים בסימן רכ,ח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.