פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
המוכר בהמה לחבירו לטבחה, ושחטה ונמצאת טרפה, אם נודע בודאי שהיתה טריפה כשלקחה, כגון שנקבו בית הכוסות והוגלד פי המכה שאז ידוע שיש לו שלשה ימים שניקב, אם קנאה תוך שלשה ימים, הוי מקח טעות וצריך להחזיר הדמים. ואם לא קנאה תוך ג' ימים, או שקנאה תוך ג' ימים ולא הוגלד פי המכה, דאז הוי ספק אם ניקב תוך ג' אם לאו, על הלוקח להביא ראיהא, ואם לא, יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו. (חולין נ,ב).
א. בספק: גמרא: המע"ה.
תוס',רא"ש,רמב"ם,שו"ע: הכוונה היא שעל הלוקח להביא ראיה, אפילו אם עוד לא שילם, דכאן נמצא כאן היה.
קונה שמקבל על עצמו בין כשירה בין טריפה ונמצאת נבילה:
ריב"ש,נתיבות: תלוי אם כולם קורים 'טריפה' גם לנבילה (רוב לא מספיק משום שאין הולכים בממון אחר הרוב).
קצות: לא תלוי בכך, משום שאין שום נפק"מ ביניהם, ולכן אין זה מקח טעות. הנתיבות דוחהו, שזה נכון דוקא במקרה שמכר לו בחזקת טריפה, שאז גם אם תימצא נבילה אין זה מקח טעות, אבל כאן שרק התנה שמקבל גם אם יהיה טריפה, כל שאינו בלשון התנאי לא קיבל עליו, שכן ספק אחד קיבל עליו ולא שניים (לקבל שניים זה סיכון יותר גבוה).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.