פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלד ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רלד ג

סעיף ג[עריכה]

אבל המוכר לחבירו דבר שאיסור אכילתו מדברי סופרים, אם היו הפירות קיימים מחזיר הפירות ונוטל דמיו, ואם אכלם אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום^א. (רמב"ם). הגה: מכר לו מבהמה שלא נבדקה^ב כראוי, הוי כאיסור מדברי סופרים, שהרי הבדיקה היא מדברי סופרים (ריב"ש סימן תצ"ט).

א. איסור דרבנן: מ"מ - אין לכך מקור מפורש, אמנם לא נשנו בגמרא אלא איסורים מהתורה או איסורי הנאה דרבנן.

↵ הטעם: סמ"ע א: דוקא באיסור דאוריתא קנסוהו. הש"ך ביו"ד מקשה לפי"ז למה לא מחזיר המוכר אפי' את ההפרש בין מחיר טריפה לכשירה, ומיישב שגזירתם היתה רק לענין איסורים, אך לענין ממון אוקמוה אדאורייתא.

סמ"ע ב: באיסור דאוריתא אם אכל לא נחשב לו הנאה, ואדרבה מצטער הוא.

נתיבות: האוכל איסור דרבנן בשוגג אינו צריך שום כפרה וכאילו לא אכל דמי, וא"כ צריך לשלם דמי הנאתו. עפי"ז מסביר את פסק הש"ך ביו"ד שאפי' את ההפרש בין מחיר כשירה למחיר טריפה לא צריך המוכר להחזיר^[1]. כמדומני שמקובל להסביר את דברי הנתיבות שאיסור דרבנן הוא איסור על הגברא, ולכן בשוגג אין שום איסור, ואילו איסור דאורייתא הוא על החפצא, ולכן אף בשוגג היה כאן איסור.

פת"ש: מטעם הנתיבות משמע שבדרבנן אף אם עוד לא שילם צריך לשלם דמי כולה, וכ"כ שער המשפט, אולם החת"ס כתב שאם טרם שילם ישלם רק דמי טריפה.

כשעירב איסור דאורייתא ב-60: נתיבות – לטעם א בסמע גם כאן קנסוהו וחייב להחזיר, ולטעם ב כאן אינו מצטער וא"כ לא צריך להחזיר (וכן לטעם הנתיבות כאן אי"צ).

ב. לא נבדקה אם היא טריפה. מדאוריתא היא בחזקת כשירה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]