פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעג ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רעג ז

סעיף ז[עריכה]

המפקיר את הקרקע, כל הקודם והחזיק בה זכה. דין תורה, אפילו הפקיר בפני אחד ה"ז הפקר ונפטר מהמעשרות, אבל בדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג', כדי שיהיה אחד זוכה, אם רצה, והשנים מעידים. הגה: וי"א דאפילו בינו ולבין עצמו הוי הפקר (טור ס"ח בשם הרא"ש).

נדרים מה,א: ר' יוחנן: גם מהתורה צריך בפני שלושה.

ריב"ל: מהתורה מספיק אחד. הלכה כריב"ל.

רא"ש,רמ"א: לאו דוקא אחד אלא אפילו בינו לבין עצמו. ונפק"מ שיכול בע"ש להפקיר אף בינו לבין עצמו את בהמתו שביד הגוי. ובכה"ג הוי הפקר גם לאחר תקנת חז"ל, משום שאנן סהדי שנוח לו בהפקר כדי לא לעבור על "למען ינוח".

רמב"ם,שו"ע: צריך אחד. כך מדייק הכס"מ.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.