פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
יש לאפוטרופוס למכור בהמה ועבדים, שדות וכרמים, להאכיל ליתומים. (ומוכרים בהמה קודם לעבדים, ועבדים קודם לבתים; והכל לפי ראות האפוטרופוס שהוא תועלת היתומים) (טור). אבל אין מוכרין ומניחים המעותא. ואין מוכרים שדות ליקח עבדים, ולא עבדים ליקח שדות, שמא לא יצליח. (ויש מתירין למכור עבדים ולקנות שדות) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה)ב. אבל מוכרים שדה ליקח שוורים לעבודת שדות אחרות, שהשוורים הם עיקר כל נכסי שדותג. ואינו רשאי למכור אפילו שדה רעה והרחוקה כדי לקנות בדמיה שדה טובה וקרובה, שמא לא יצליח זה שקנה. (גיטין נב,א). (אין אפוטרופוס יכול להקנות מעות יתומים במעמד שלשה. אבל אם אחר מקנה ליתומים במעמד אפוטרופוס, קנוד) (ת"ה סימן שמ"ז).
א. במקום רווח: הרשב"א כתב שמותר למכור קרקע במקום רווח, כגון שמכר כדי לפרוע חוב שלהם ונתפשר עם הבע"ח בפחות מחובם.
ב. מכירת עבדים כדי לקנות שדות: הרמב"ם והשו"ע פסקו כרשב"ג האוסר ואילו הרמ"ה,הרא"ש והרמ"א פסקו כת"ק המתיר. כן כתב הטור בשם הרא"ש, והב"י כתב שלא מצא היכן הרא"ש פסק כן.
ג. הגמ' מבארת שדין זה הוא כר' יוסי שאמר מימי לא קריתי לשורי שורי אלא שדי. וכתב הב"י שפשוט שמותר רק למכור קצת מהשדות כדי לעבוד ע"י השוורים בשאר השדות, שכן אין תועלת בשוורים ללא קרקע.
ד. בתרוה"ד מבואר שהטעם שאינו יכול הוא שאין כ"כ טעם בקנין מעמד שלושתם והבו דלא להוסיף עלה, שדוקא אדם בממונו יקנה, אך לא יוכל אפוטרופוס להפקיע ממון אחר, אולם לזכות עבור היתומים אפשר, כיון שזו זכות עבורם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.