שיחת קטגוריה:חכמי כורדיסטן

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב חיים ישורון[edit]

שלום חברים,

יש בוודאי עוד רשימה ארוכה, וראיתי אפילו ספר על חכמי ורבני כורדיסטאן. (וכמאמר הספר ...וגם סבא רבא שלי היה רב....סבא רבא שלי היה רב במיינדואב, אשר באזרבייג'ן האיראנית). אבל, לא שם זה התכנסנו.

אני חושב שחשוב לציין את הרב חיים ישורון מחולון.

יש איתנו בחולון, מגזע הישישים אשר עלו מכורדיסטאן כתיישים, הרב חיים ישורון (בן למעלה מ 90 לדעתי), "הרב הראשי לקהילת הכורדים בחולון..." רב ביהכ"נס על שם חללי צה"ל בחולון, ובכלל בשכונת תל גיבורים , ולחברי הקהילה בחולון.

דמות של "חכם מזרחי" של פעם. הדרת פנים, אור, נעימות, צניעות, בעל אהבת ישראל עצומה, ידע, רגישות. הערה:מה שאני מציין זה מהיכרות מעטת שנים כהשתפללתי בבהכנ"ס. מן הסתם ניתן להרחיב עוד ובהביטים אחרים שאני לא מכיר.

ידע עצום. תרגם את החומש לארמית המדוברת של ימינו, והנה עותק ממנו מצוי בארון הספרים של בהכנ"ס על שם חללי צה"ל בתל-גבורים חולון (מול הפילבוקס רחוב הסביון 7). כל הרוצה יבוא ויעיין (בתיאום עם הגבאים כמובן). שמעתי מהוותיקים שהוא דור 8 ל-8 דורות של רבנים במשפחתו. התרגום, הוא אוצר לכל מי שרוצה לחקור את התפתחות הארמית. אין צורך לומר שקהילות הכורדים דיברו כשפת יומ-יומית, בארמית בינן לבין עצמן ("לשון דידן", או "נש-דידן"), שזו שפה שונה מהכורדית של הגויים (והבלשנים ירחיבו).

בעל אוצר בלום של ידע הלכתי חכמה ומסורת. וכן ידע בחוכמות ובשיטות דתיות אחרות. כתב ספר על קורות חייו, נערותו, עלייתו ארצה ופעילותו בארץ. עותק ממנו נמצא בארון הספרים של בהכנ"ס הנ"ל.

אלוף ובקיא בדקדוק לשון הקודש, פיוטים, דקדוק עברי לעומק, ניקוד, קריאה רהוטה בטעמי המקרא (מן הסתם במסורת אבותיו וכורדיסטאן שעברה מדור דור), בביתו כתב מחברות על גבי מחברות בנושאי הלשון העברית ואולי גם נושאים אחרים, שמחכים להוצאה לאור. על נושא הנסתר אני לא מדבר כי לא ידעתי. יש לו הכרה בזוהר. פעם אחת בשיחה ציין אגב אורחא, שהוא יודע ויכול לנקד את כל הזוהר.

פעם אחת נכחתי בקריאת התפילה בשבת שהוא תקן את המילה "וחיה" בין מלעיל למרע (לא זוכר כרגע ממה אל מה, בהקשר כלשהוא לגבי הלויים), למרות שבכל תיקוני הקוראים היה הטעם מסומן אחרת, עמד על דעתו ואמר שיש טעות בכל הנוסחים שבידינו! ובכורדיסטאן היה ספר תורה מדויק היטב, וזה הנוסח המדויק! וגם טעמו ונימוקו עימו: קריאה אחת, משמעותה "מחייה את אחרים", קריאה אחרת, משמעותה "מחייה את עצמו". אחחחחחחחח !!!

מעניין למשל שאת המילה "שופטים" ב "שופטים ושוטרים תתן לך", שאנו קוראים את האות "פ" בשווא-נע (שו-פטים) על המנהג הספרדי הוא מלמד לקרוא דווקא בשווא נח (שופ-טים) והמאריך בהברה "שופ" בא דווקא כדי מעין "כן נחיתה לקראת השווא-נח צחת האות פ. כנ"ל כמובן למילה "שוטרים". ודומיהם בכל מקום. שזו שיטה שונה מהקריאה המקובלת של המסורת הספרדית ושל עדות המזרח. אבל אין ספק שהוא מסתמך על מקורות קדומים ועתיקים, מאזור כורדיסטאן, שיחסית היה מבודד מהשפעות. עוד נושא לחקירה מעניינת לחכמי הלשון.

אין צורך לומר, שהוא מתקן כל תוו ותג של הבעל הקורא, בעל פה, רק משמיעה, וללא ספר מול עיניו. ורמת ההקפדה שלו היא בדברים הכי קטנים. עוד מעשה רב: פעם אחת נכחתי בעת שהוא עצמו קרא בתורה (שזה כשלעצמו מרגש ומיוחד ברמות גבוהות), וכשהגיע לפסוקים שעניינם תוכחה, הוא לא קרא אותם בסלסול הטעמים, אלא קרא אותם בהטעמה "רגילה", ובדרמטיות של תוכחה. כדי להעביר את עוצמת הפסוקים לשומעים. לקיים את ההלכה שבעל הקורא, בקריאת הטעמים, צריך להעביר בקריאתו את הרגש והרגשה של כל מילה: תמיהה, שאלה, גערה, הצהרה, כאב, וכדומה ( מאחר ואם הסלסול יפה מאוד, אבל לא מעביר את הרגשות והמסר - לא יצאנו ידי חובה).

מן הסתם בני משפחתו הרבים יכולים להרחיב יותר (למשל יואל ישורון הדסה, ועוד ) ולהרחיב יותר, וגם כמובן כל בני הקהילה והמפללים שמכירים אותו עשרות שנים.

בברכה,

בנימין 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 12:56, 4 במרץ 2015 (IST)

מועדים לשמחה! כבודו מוזמן ליצור אודותיו ערך, כדאי שיתבסס על מקורות מוסמכים. (אפשר להעזר בר' אריאל ביגל הי"ו). --למאי נ"מ? (שיחה) 15:27, 9 באפריל 2015 (IDT)