קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 163 בתים ,  3 בינואר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:


===סוף הזמן===
===סוף הזמן===
ניתן לברך על החודש עד שתתמלא פגימתה של לבנה (סנהדרין מא ב), שלאחר זמן זה לא נחשבת יותר הלבנה כמתחדשת ואין לברך עליה "מחדש חדשים". האמוראים נחלקו בהבנת גדר זה:
*יש אומרים שניתן לברך עד שבעה ימים, שעד אז הלבנה מתחדשת-עד חצי העיגול ומתמלאת פגימת הקשת של הלבנה (רבי יעקב בר אידי בשם רב יהודה).
*יש אומרים שניתן לברך עד ששה עשר יום, משום שעד אז הלבנה גדלה, ולאחר זמן זה הלבנה מתחילה להתמעט (נהרדעי).
*ויש אומרים עד ארבעה עשר יום (סנהדרין שם; ירושלמי ברכות ט ב).


מברכים על החודש עד שתתמלא פגימתה של לבנה (סנהדרין מא ב), שמכאן ואילך אין לברך מחדש חדשים, שהרי כבר נושנת היא (רש"י שם ד"ה עד; מאירי שם מב א).
להלכה נפסק כשיטת נהרדעי שניתן לברך עד ששה עשר יום (רמב"ם ברכות י יז; טוש"ע או"ח תכו ג), שכיוון שעברו ט"ו יום הלבנה הולכת הלוך וחסור, ואין כאן חידוש (משנה ברורה שם ס"ק יח); ועוד שמברכים על התוספת ולא על החסרון, כי על הטובה יש לנו לברך (כלבו מג).


ונחלקו האמוראים בפירוש הדבר:
לגבי יום ט"ו עצמו ישנה מחלוקת, האם ניתן לברך בו, ובשו"ע פסק שהוא לא כלול בימי חידוש הלבנה <ref>ראה שו"ת שבות יעקב ב פז; ישועות יעקב תכו סק"ה; שו"ת רב פעלים ב או"ח לח. וראה בביאור הלכה תכו ג ד"ה ולא, שכתב שבדיעבד כשלא קידש עד ט"ז יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות. וראה בביאור הדברים בשו"ת חתם סופר אורח חיים קב; שו"ת דברי יציב ב אורח חיים קעט.</ref>.


*יש אומרים שמברכים עד שבעה ימים, שעד אז מתמלאה פגימת הקשת של הלבנה עד היתר, דהיינו חצי העיגול.
==תחילת זמן הברכה==
 
על אף שהגמרא דנה בסוף זמן הברכה, היא איננה מתייחסת לתחילת זמן הברכה בחודש ונחלקו בכך הראשונים:
*יש אומרים עד ששה עשר יום, שאז מתמלאת הלבנה לגמרי, בכל העיגול.
*יש אומרים שלכתחילה יש לברך מליל ראשון לחודש, אלא שאם לא בירך בליל ראשון מברך עד סוף זמנה (רמב"ם י יז; מאירי סנהדרין מב א).
 
*יש אומרים שאין מברכים עד אחר שלשה ימים מהמולד, שאז האור שלה מתוק ואדם נהנה ממנה, אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין אדם נהנה ממנו (תלמידי רבינו יונה ברכות ל ב; ב"ח וט"ז או"ח תכו סק"ג).
*ויש אומרים עד ארבעה עשר יום (סנהדרין שם; ירושלמי ברכות ט ב).
*ויש אומרים שאין מברכים עד אחר שבעת ימים מהמולד (בית יוסף או"ח תכו, בשם הר"י גיקטיליא; שו"ע שם ד; סידור הרב קידוש לבנה)<ref>וראה סידור הרב שער הכולל לג, שכתב שאין לזה הכרח מהמקובלים ושבזמן החורף שיש לחוש שאחר כך לא תיראה הלבנה אין להמתין עד אחר ז' ימים. וכך כתב המשנה ברורה תכו ס"ק כ שבימי החורף אין להמתין, וכך כתב ביחוה דעת ב כד. וראה בספר פרי עץ חיים שער ראש חודש ג, שלפי האר"י יש לברך על הלבנה בראש חודש, ולעומת זאת בספר חמדת ימים ב דף כב עמוד ב מובאת קבלה מהאר"י שלא לקדש הלבנה לפני עבור שבעה ימים מהמולד.</ref>.
 
הלכה שמברכים עד ששה עשר יום (רמב"ם ברכות י יז; טוש"ע או"ח תכו ג), ואין יום הששה עשר בכלל (אור זרוע ב תנו; טוש"ע שם)<ref>ראה שו"ת שבות יעקב ב פז; ישועות יעקב תכו סק"ה; שו"ת רב פעלים ב או"ח לח.</ref>; שכיון שעברו ט"ו יום הלבנה הולכת הלוך וחסור, ואין כאן חידוש (משנה ברורה שם ס"ק יח); ועוד שמברכים על התוספת ולא על החסרון, כי על הטובה יש לנו לברך (כלבו מג).
 
*ויש מהאחרונים שכתבו שגם יום הט"ז בכלל (ביאור הלכה תכו ג ד"ה ולא, בשם מקצת מפרשים)<ref>וראה בביאור הלכה שם, שכתב שבדיעבד כשלא קידש עד ט"ז יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות. וראה בביאור הדברים בשו"ת חתם סופר אורח חיים קב; שו"ת דברי יציב ב אורח חיים קעט.</ref>.


===חישוב הימים===
===חישוב הימים===
שורה 52: שורה 52:


אם היה ליקוי לבנה, שהוא זמן הניגוד של החמה והלבנה ואמצע הזמן בין מולד למולד האמיתיים, שוב אין לברך אחר כך (בית יוסף או"ח תכו. וראה ערך מולדות על המולד האמתי והאמצעי).
אם היה ליקוי לבנה, שהוא זמן הניגוד של החמה והלבנה ואמצע הזמן בין מולד למולד האמיתיים, שוב אין לברך אחר כך (בית יוסף או"ח תכו. וראה ערך מולדות על המולד האמתי והאמצעי).
===תחילת הזמן===
נחלקו הפוסקים מהו התחלת הזמן שראוי לברך על הלבנה לכתחילה:
*יש אומרים שלכתחילה יש לברך מליל ראשון לחודש, אלא שאם לא בירך בליל ראשון מברך עד סוף זמנה (רמב"ם י יז; מאירי סנהדרין מב א).
*יש אומרים שאין מברכים עד אחר שלשה ימים מהמולד, שאז האור שלה מתוק ואדם נהנה ממנה, אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין אדם נהנה ממנו (תלמידי רבינו יונה ברכות ל ב; ב"ח וט"ז או"ח תכו סק"ג).
*ויש אומרים שאין מברכים עד אחר שבעת ימים מהמולד (בית יוסף או"ח תכו, בשם הר"י גיקטיליא; שו"ע שם ד; סידור הרב קידוש לבנה)<ref>וראה סידור הרב שער הכולל לג, שכתב שאין לזה הכרח מהמקובלים ושבזמן החורף שיש לחוש שאחר כך לא תיראה הלבנה אין להמתין עד אחר ז' ימים. וכך כתב המשנה ברורה תכו ס"ק כ שבימי החורף אין להמתין, וכך כתב ביחוה דעת ב כד. וראה בספר פרי עץ חיים שער ראש חודש ג, שלפי האר"י יש לברך על הלבנה בראש חודש, ולעומת זאת בספר חמדת ימים ב דף כב עמוד ב מובאת קבלה מהאר"י שלא לקדש הלבנה לפני עבור שבעה ימים מהמולד.</ref>.


===מוצאי שבת===
===מוצאי שבת===
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט