דיעבד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אין מבטלין איסור לכתחילה''' - בדיעבד, אם ביטל את האיסור, בשוגג מותר ובמזיד אסור {{מקור|(משנה תרומות ה-ט))))}}, שקנסוהו חכמים על שביטל איסור {{מקור|(רמב"ם בפירוש המשנה שם))))}}.

'''אסור לאכול קודשים קודם הקטרת אימורין''', אך אם אבדו האימורין - מותר לאכול את הבשר. ובטעם לזה חקר ר' שמואל האם מצוות הקטרה אוסרת את אכילת הבשר, ולכן כשאבדו האימורין ופקעה מצוות ההקטרה, ממילא הבשר מותר. או שאיסור אכילת הקודשים נשאר עד הקטרת האימורין, שההקטרה היא המתירתו לכתחילה, ורק כשאבדו האימורין התורה התירתו בדיעבד בלא הקטרתם {{מקור|(חידושי ר' שמואל נדרים עמוד צז, רז))))}}.

'''מוכר עצמו לעבד עברי''' - רק כשהעני ביותר מותר לו למכור עצמו {{מקור|(רמב"ם עבדים א-א))))}}. ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: המנחת חינוך {{מקור|(מב))))}} וספר המקנה {{מקור|(על קידושין טו.))))}} כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך ערוך השולחן {{מקור|(יו"ד רסז-קלח))))}} כתב שבדיעבד מכור {{מקור|(דן בזה מנחת נתן קידושין יג))))}}.

'''זה נהנה וזה לא חסר''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - היא בעיה בגמרא {{מקור|(בבלי:בבא קמא כ.))))}}. אך לכתחילה ברור שאדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק הגמרא הוא רק בדיעבד האם צריך לשלם לו {{מקור|(תוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין))))}}.