רבי ישראל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמיד ישיבה (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי ישראל הגר מויז'ניץ | |שם=רבי ישראל הגר מויז'ניץ כינויו '''רבי שרלוק'ה''' | ||
|תואר= | |תואר= | ||
|תמונה=[[תמונה:ViznitzRav.jpg|200px]] | |תמונה=[[תמונה:ViznitzRav.jpg|200px]] | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
'''רבי ישראל הגר''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי | '''רבי ישראל הגר''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], השישי במספר, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים. | לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים. | ||
בתפקידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] והאדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
* בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בבבית שמש ובנו של [[רבי מרדכי הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי. | * בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בבבית שמש ובנו של [[רבי מרדכי הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי. | ||
* בתו רעכיל דבורה- נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק. | * בתו רעכיל דבורה- נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק. | ||
* בנו רבי חיים מאיר - רב | * בנו רבי חיים מאיר - רב קרית ויז'ניץ. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור. | ||
* בנו | * בנו רבי יצחק ישעיה- רבם של חסידי ויזניץ באשדוד, חתן רבי דב בעריש מ[[חסידות דעעש|דעעש]] בירושלים. | ||
* בתו ציפורה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא. | * בתו ציפורה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא. | ||
* בנו | * בנו רבי יעקב מרדכי- רבם של חסידי ויזניץ באלעד, חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון | ||
* בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם | * בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם מענדיל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים. | ||
{{מיון רגיל:הגר ישראל}} | {{מיון רגיל:הגר ישראל}} | ||
גרסה מ־04:14, 2 באפריל 2023
|
|
| רבי ישראל הגר מויז'ניץ כינויו רבי שרלוק'ה | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | ו' באייר תש"ה |
| מקום לידה | תל אביב |
| חסידות | ויז'ניץ |
| מקום פעילות | בני ברק |
| מספר בשושלת | 6 |
| הקודם | רבי משה יהושע הגר |
| תחילת כהונה | תשע"ב |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר |
| אב | רבי משה יהושע הגר |
| אם | לאה אסתר לבית פנט |
| בת זוג | שרה חנה חיה לבית טברסקי |
רבי ישראל הגר הוא האדמו"ר הנוכחי מויז'ניץ, השישי במספר, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו
נולד בו' באייר תש"ה בתל אביב לאביו רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל סבו רבי חיים מאיר הגר, בעל ה'אמרי חיים'. בי' בסיון תשכ"ג נשא את שרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו היה נחשב לדמות קרובה ביותר לאביו, והיה מיועד לרשת את כסאו.
בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות, וניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, ללא הועיל. בתקופה זו התקרב לדודו רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים.
לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.
בתפקידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מסאטמר והאדמו"ר מבעלזא.
משפחתו
ילדיו:
- בתו מלכה העניא- נשואה לאחיינו רבי יצחק טברסקי, בן גיסו רבי דוד טברסקי האדמו"ר מסקווירא.
- בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בבבית שמש ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
- בתו רעכיל דבורה- נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק.
- בנו רבי חיים מאיר - רב קרית ויז'ניץ. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
- בנו רבי יצחק ישעיה- רבם של חסידי ויזניץ באשדוד, חתן רבי דב בעריש מדעעש בירושלים.
- בתו ציפורה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
- בנו רבי יעקב מרדכי- רבם של חסידי ויזניץ באלעד, חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
- בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם מענדיל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.