ויקישיבה:מיזמים/תורנית/הענקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור)
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
שורה 1: שורה 1:
נתינת מענק לעבד עברי או לאמה העבריה, ביום יציאתם לחרות.
נתינת מענק לעבד עברי או לאמה העבריה, ביום יציאתם לחרות.


מצות עשה מוטלת על האדון להעניק לעבדו העברי היוצא לחירות, שנאמר {{מקור|(דברים טו, יד)}}: "הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו". כמו כן חייב האדון להעניק לאמתו העבריה היוצאת לחירות, שנאמר {{מקור|(דברים טו, יז)}}: "ואף לאמתך תעשה כן".
מצות עשה מוטלת על האדון להעניק לעבדו העברי היוצא לחירות, שנאמר {{מקור|דברים טו, יד|כן}}: "הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו". כמו כן חייב האדון להעניק לאמתו העבריה היוצאת לחירות, שנאמר {{מקור|דברים טו, יז|כן}}: "ואף לאמתך תעשה כן".


אדון שמשלח את עבדו או את אמתו ריקם, מלבד מה שמבטל מצות עשה, עובר גם בלא תעשה, שנאמר {{מקור|(דברים טו, יג)}}: "וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם".
אדון שמשלח את עבדו או את אמתו ריקם, מלבד מה שמבטל מצות עשה, עובר גם בלא תעשה, שנאמר {{מקור|דברים טו, יג|כן}}: "וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם".


בספרי מבואר, כי טעם המצוה הוא משום שנאמר {{מקור|(דברים טו, טו)}}: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה" - "מה במצרים הענקתי לך {{מקור|(ביזת מצרים וביזת הים)}}, אף אתה העניק לו".
בספרי מבואר, כי טעם המצוה הוא משום שנאמר {{מקור|דברים טו, טו|כן}}: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה" - "מה במצרים הענקתי לך {{מקור|ביזת מצרים וביזת הים|כן}}, אף אתה העניק לו".





גרסה אחרונה מ־11:35, 5 בספטמבר 2012

נתינת מענק לעבד עברי או לאמה העבריה, ביום יציאתם לחרות.

מצות עשה מוטלת על האדון להעניק לעבדו העברי היוצא לחירות, שנאמר (דברים טו, יד): "הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו". כמו כן חייב האדון להעניק לאמתו העבריה היוצאת לחירות, שנאמר (דברים טו, יז): "ואף לאמתך תעשה כן".

אדון שמשלח את עבדו או את אמתו ריקם, מלבד מה שמבטל מצות עשה, עובר גם בלא תעשה, שנאמר (דברים טו, יג): "וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם".

בספרי מבואר, כי טעם המצוה הוא משום שנאמר (דברים טו, טו): "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה" - "מה במצרים הענקתי לך (ביזת מצרים וביזת הים), אף אתה העניק לו".