הקדש, חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור| | וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור|ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו|כן}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:38, 5 בספטמבר 2012
|
|
אדם שייחד, למשל, את שורו, לפרעון חובו, ואחר כך הקדישו למזבח - פקע השעבוד ואין בעל החוב יכול לגבות את חובו מן ההקדש.
וכן, אדם שייחד מוצרי חמץ לנכרי, לפרעון חובו, והגיע זמן ביעור חמץ - פקע השעבוד וחייב לבער את החמץ.
וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. (ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו).