פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
* שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני {{מקור|חינוך שפג$שם שפג|כן}} | * שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני {{מקור|חינוך שפג$שם שפג|כן}} | ||
* מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | * מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | ||
==פסח שני== | |||
בפרשה, אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לקיים את מצוות קורבן הפסח במועדו מבקשים ממשה להקריב את הקורבן את לאחר שנטהרו. משה פונה בשאלה לקב"ה והוא בתגובה אומר למשה את דיני [[פסח שני]]. הגמרא {{#makor-new:סוכה כה א|בבלי-סוכה|כה|א}} מובאת מחלוקת לגבי זהותם של האנשים שהיו טמאים לנפש אדם {{ציטוטון| אותם אנשים מי היו, נושאי ארונו של יוסף היו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר מישאל ואלצפן היו, שהיו עוסקין בנדב ואביהוא, רבי יצחק אומר... עוסקין במת מצוה היו שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח}}. | |||
בחסידות{{הערה| עיין לדוגמא בהיום יום, י"ד אייר ל[[רב יוסף יצחק מליובאוויטש]]}} מסבירים שעניינו של פסח שני הוא העיקרון ש"דבר איננו אבוד". גם מי שהיה טמא או שהיה בדרך רחוקה עדיין יכול לתקן את דרכו ומעשיו ולשוב ולהקריב את הקורבן בפסח שני. בנוסף, מדגישים בחסידות את האופן הפעיל בו ביקשו האנשים הטמאים להקריב את הקורבן, וביקשו מה' להקריב את הקורבן באמירת "למה נגרע", למרות שבפועל היו פטורים ממנו מהבחינה ההלכתית. | |||
==ויהי בנסוע הארון== | ==ויהי בנסוע הארון== | ||
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. רש"י מפרש על פי דברי הגמרא {{#makor-new:שבת קטז א|בבלי-שבת|קטז|א}} שהנו"נים מסמלים את העובדה שאין זה מקומה של הפרשה והביאו אותה לכאן רק בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות. | בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. רש"י מפרש על פי דברי הגמרא {{#makor-new:שבת קטז א|בבלי-שבת|קטז|א}} שהנו"נים מסמלים את העובדה שאין זה מקומה של הפרשה והביאו אותה לכאן רק בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות. | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
ניתן לפרש את הרמב"ן בכך שהפרשייה המפסיקה בין החטאים איננה הפסקה סתמית אלא היא נבחרה בכוונה תחילה. מסע בני ישראל במדבר התנהל בהתראות קצרות בהן הקב"ה הודיע לכם מתי עליהם לעבור ממקום למקום, ובכך העם מתחנך לעשות את דבר ה' ובכך הדבר מהווה הכנה לקבלת עול תורה ומצוות. הכנסת פרשיית "ויהי בנסוע" מסמלת את העניין שלמרות שהעם חוטא באופן רציף, עדיין מדובר בתקופה של התלמדות והתנסות ואין הדבר מבטא שהם מוחזקים בחטא, אלא שהעם רק מתלמד בעבודת ה' ואיננו עתיד להיות חוטא באופיו. | ניתן לפרש את הרמב"ן בכך שהפרשייה המפסיקה בין החטאים איננה הפסקה סתמית אלא היא נבחרה בכוונה תחילה. מסע בני ישראל במדבר התנהל בהתראות קצרות בהן הקב"ה הודיע לכם מתי עליהם לעבור ממקום למקום, ובכך העם מתחנך לעשות את דבר ה' ובכך הדבר מהווה הכנה לקבלת עול תורה ומצוות. הכנסת פרשיית "ויהי בנסוע" מסמלת את העניין שלמרות שהעם חוטא באופן רציף, עדיין מדובר בתקופה של התלמדות והתנסות ואין הדבר מבטא שהם מוחזקים בחטא, אלא שהעם רק מתלמד בעבודת ה' ואיננו עתיד להיות חוטא באופיו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A דברי תורה על פרשת בהעלותך] באתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A דברי תורה על פרשת בהעלותך] באתר ישיבה | ||