הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Nf_1571_100802(1).jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו]] | [[תמונה:Nf_1571_100802(1).jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו]] | ||
'''הרב מרדכי אליהו''' [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר. נשיא כולל דיינות "דרכי הוראה לרבנים". | '''הרב מרדכי צמח אליהו''' [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר. נשיא כולל דיינות "דרכי הוראה לרבנים". | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
נולד ב[[העיר העתיקה|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[אדר]] תרפ"ט לאביו המקובל [[רבי סלמאן אליהו]], מגדולי המקובלים וחכמי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה" על ספר עץ חיים ל[[האר"י|אריז"ל]], סידור הכוונות לתפילה ופירוש לשער הכוונות, ולאמו הרבנית מזל, אחות [[הרב יהודה צדקה]] ואחיינית בעל הבן איש חי [[רבי יוסף חיים]] מבגדד. רבי סלמאן נפטר בעוד בנו רבי מרדכי היה בן אחד עשרה שנים בלבד. | |||
למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטיא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור זמן קצר ניקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו. | למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטיא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור זמן קצר ניקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו. | ||
חוץ מלימודיו בהלכה ובץורץ הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו. | חוץ מלימודיו בהלכה ובץורץ הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | ||
יזם והקים הרב בכוחות עצמו | יזם והקים הרב בכוחות עצמו שורה של מפעלים למען העם: | ||
* בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים. | * בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים. | ||
* פרוייקט אימוץ יחידות [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות. | * פרוייקט אימוץ יחידות [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ב[[שביעי של פסח]] תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח ב[[תשרי]] תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. בכ"ה ב[[סיוון]] תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, [[הרב שמואל זעפרני]], מתאר את רגעיו האחורנים:"דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה". הלוויתו נערכה כבר באותו ערב, מבית מדרשו שבשכונת [[קרית משה]] בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו את רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון [[הרב שלמה משה עמאר]], הרב הראשי לישראל [[הרב יונה מצגר]], המקובל [[הרב יעקב עדס]], ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, [[הרב יעקב יוסף]] ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת. | ב[[שביעי של פסח]] תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח ב[[תשרי]] תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. בכ"ה ב[[סיוון]] תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, [[הרב שמואל זעפרני]], מתאר את רגעיו האחורנים:"דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה". הלוויתו נערכה כבר באותו ערב, מבית מדרשו שבשכונת [[קרית משה]] בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו את רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון [[הרב שלמה משה עמאר]], הרב הראשי לישראל [[הרב יונה מצגר]], המקובל [[הרב יעקב עדס]], ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, [[הרב יעקב יוסף]] ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת. | ||
אחיו הגדול | אחיו הגדול הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של [[שכונת הבוכרים]] בירושלים. | ||
בניו של הרב הם הרב שמואל אליהו, רבה של [[צפת]], ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל. | בניו של הרב הם הרב שמואל אליהו, רבה של [[צפת]], ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל. | ||