סוגיות סגוליות (על-טבעיות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* ע"י לקיחת קרן של כבש, אמירת שמות, כתיבת קמיעות, רכיבה על קנה, והשד ייקחנו ויוליכנו (סוף ספר ברית מנוחה). | * ע"י לקיחת קרן של כבש, אמירת שמות, כתיבת קמיעות, רכיבה על קנה, והשד ייקחנו ויוליכנו (סוף ספר ברית מנוחה). | ||
* '''רב האי גאון''': התנגד לרעיון זה (טעם זקנים. הובא במושגים במחשבת ישראל עמוד 272). | * '''רב האי גאון''': התנגד לרעיון זה (טעם זקנים. הובא במושגים במחשבת ישראל עמוד 272). | ||
== | ==עין הרע== | ||
* '''מלבים ואברבנאל''': מבעל הנפש הקנאי יצאו מהעין קצת אדים ויפעלו בארסיותם על המוכן להתפעל מהם עד שימיתו אנשים העלולים לכך, כאשר ימית האפעה בהבטתו (מלבי"ם ואברבנאל שמואל ב כד-א). | * '''מלבים ואברבנאל''': מבעל הנפש הקנאי יצאו מהעין קצת אדים ויפעלו בארסיותם על המוכן להתפעל מהם עד שימיתו אנשים העלולים לכך, כאשר ימית האפעה בהבטתו (מלבי"ם ואברבנאל שמואל ב כד-א). | ||
* '''רבנו יונה ואברבנאל''': תכונה נפשית. | * '''רבנו יונה ואברבנאל''': תכונה נפשית. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
* '''הרמב"ם''' השמיט את ההלכות הקשורות לעין הרע (בבא מציעא קז. "אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו וכו'". ובגזילה ואבידה יג-יא השמיט את הטעם "עינא" שמובא בבבא מציעא כט:). | * '''הרמב"ם''' השמיט את ההלכות הקשורות לעין הרע (בבא מציעא קז. "אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו וכו'". ובגזילה ואבידה יג-יא השמיט את הטעם "עינא" שמובא בבבא מציעא כט:). | ||
* '''הרב צבי יהודה בדעת הרמב"ם''': (שיחות הרב צבי יהודה בראשית עמוד 296 ועמוד 310) כתב שהרמב"ם השמיט זאת רק משום שאינו חינוכי לכל הציבור, אך הוא כן האמין בעין הרע. | * '''הרב צבי יהודה בדעת הרמב"ם''': (שיחות הרב צבי יהודה בראשית עמוד 296 ועמוד 310) כתב שהרמב"ם השמיט זאת רק משום שאינו חינוכי לכל הציבור, אך הוא כן האמין בעין הרע. | ||
==רפואות סגוליות== | ==רפואות סגוליות== | ||
רפואות סגוליות, דהיינו רפואות שאין להם הסבר טבעי {{מקור|(כגון שצריכות גם לחשים, א שיש בהן הקפדה על מספר מסוים וכד', שאין לזה הסבר טבעי)}}, נזכרו במקומות רבים בתלמוד הבבלי {{מקור|(יש לציין שפעמים רבות ייתכן שמעורב ברפואה זו גם עניין טבעי, כגון מאכלים שונים, אך יש בה גם חלקים שאינם טבעיים)}}. | רפואות סגוליות, דהיינו רפואות שאין להם הסבר טבעי {{מקור|(כגון שצריכות גם לחשים, א שיש בהן הקפדה על מספר מסוים וכד', שאין לזה הסבר טבעי)}}, נזכרו במקומות רבים בתלמוד הבבלי {{מקור|(יש לציין שפעמים רבות ייתכן שמעורב ברפואה זו גם עניין טבעי, כגון מאכלים שונים, אך יש בה גם חלקים שאינם טבעיים)}}. | ||