איסור נדה: הבדלים בין גרסאות בדף

=== צבע האוסר ===

כתוב בתורה {{מקור|דברים יז, ח|כן}}:

מפסוק זה משמע שיש הבדלי דינים בין דם לדם ובמקרה של חוסר ידיעה צריך לעלות ולשאול ל[[סנהדרין גדולה]], ומכאן דרש [[רבי חמא בר יוסף]] בשם [[רבי אושעיא]] בגמרא {{מקור|בבלי:נדה יט א$נדה יט.|כן}} ובירושלמי {{מקור|ירושלמי: נדה ב ו$נדה פ"ו ה"ו|כן}} שיש צבעי דם נידות המטמאים ואוסרים, ויש צבעים שאינם מטמאים ואינם אוסרים.

יש לעשות השוואה בין הדם כשמונח על בד לבן ובין הגוונים הנ"ל לאור היום {{מקור|(סדר הבדיקה מפורט ב}}{{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה ה$רמב"ם פ"ה מהל' איסורי ביאה הל' ח-יב}} {{מקור|עפ"י הגמ'}} {{מקור|בבלי:נדה יט א$ נדה יט.-}} {{מקור|בבלי:נדה כ א$כ.}}{{מקור|)}}.

בצבעים רבים דנו ה[[אחרונים]] אם צבעם נוטה לאדום או שלא, ובכללם אפור, חוּם {{מקור|- ברויין בלשון הפוסקים, או brown באנגלית|כן}} , בז', זהב, ורוד, צהוב, בורדו, אפור, כתום, סגול ועוד<ref>חלק מהצבעים ברשימה הנ"ל הם – לדעת רוב מורי ההוראה – מטמאים לכו"ע {{מקור|ורוד - עי' טהרת בת ישראל א, ב; בורדו - עי' שיעורי שבט הלוי, נדה, מהד' תשמ"ו, עמ' צז, ד"ה ובדומה לערמונים; ועוד|כן}}, אך הם הוכנסו לרשימה בכדי שכאו"א ישאל עליהם לרבו, כי מצויים בהם גוונים שונים ובפרט שלפעמים ישנם חילוקי דעות לא מפורסמים {{מקור|ור' מש"כ הרב יונתן אלרן שליט"א, רב היישוב כוכב השחר, בעִטורי כהנים, גיליון 253, תשס"ו, עמ' 33 - 28|כן}}.</ref>, ופעמים רבות שהדבר תלוי בגוונים שונים, וכן בפרטים נוספים<ref>בצבעים ש[[ספק|הסתפקו]] בהם הפוסקים, יש שנהגו להורות מחמת הספק במצבים מסוימים להחמיר ובאחרים להקל, ויש בזה כמה גישות: '''(א)''' יש שדעתם להחמיר בכל מראה הנמצא על עד של בדיקה פנימית או שבא בהרגשה, מפני שאז זהו [[ספק דאורייתא]], ואילו בכתם חיצוני שלא בהרגשה להקל, כיוון שזהו [[ספק דרבנן]] {{מקור|עכ"פ לאחר 'שבעה נקיים' וכדלהלן|כן}}. '''(ב)''' ויש שדעתם להחמיר בעד של בדיקה פנימית או בכתם ב'[[שבעה נקיים]]', אך לאחר שעברו שבעה נקיים יש לה [[חזקה קמייתא|חזקת טהורה]] וניתן להקל {{מקור|עי' דרכי טהרה, מהד' תשס"ז, פ"ג סע' ו והע' 12, עמ' כט, וש"נ|כן}}. '''(ג)''' ויש שדעתם שלאחר ג' ימים הראשונים של 'שבעה נקיים' יש להעמיד את האשה בחזקת טהורה, אך בשלושת הימים הראשונים יש לה חזקה שתשוב ותראה פעם נוספת, ויש להחמיר בזה {{מקור|(עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סוף סי' נה וח"ד סי' יז אות ו, עפ"י המבואר ב}}{{מקור|שולחן ערוך:יו"ד קצו י$רמ"א יו"ד סי' קצו סע' י}}{{מקור|, ע"ש ובמפרשים)}}. '''(ד)''' ויש שדעתם שאין להחמיר אלא ביום הראשון ולאחריו יש לה חזקת טהרה. '''(ה)''' ויש שדעתם שלאחר בדיקת הפסק טהרה וסיום היום בטהרה (ע"י הכנסת 'מוך דחוק' לאותו מקום{{מקור|, עי' להלן}}), מייד יש לה חזקת טהרה, אף ביום הראשון של 'שבעה נקיים' וניתן להקל במראות מסופקים אף אם באו ע"י בדיקה פנימית. '''(ו)''' ויש שדעתם להחמיר רק בבדיקת הפסק טהרה, אך לאחר שעשתה הפסק טהרה נקי - הוחזקה בטהרה, וניתן להקל במראות המסופקים אף אם נמצאו על ה-'מוך דחוק' {{מקור|עי' חכמת אדם כלל קיז סי' ט; דרכי טהרה, מהד' תשס"ז, עמ' כח, ד"ה צהֹב, וד"ה חום|כן}}.