רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 23:16, 25 ביוני 2015 (IDT)}} | ||
{{רב | {{רב | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
הוא הוזמן על ידי מנהיג "[[העדה החרדית]]" ואגודת ישראל ב[[ירושלים]], הרב משה בלוי, לכהן כסגנו של [[הרב יוסף חיים זוננפלד]] ולרשת את מקומו בבוא העת. החזון איש סרב להצעה זו, בשל העובדה כי בתפקיד זה כרוכה השתתפות בדיני ממונות, שבהם לא רצה לקחת חלק<ref>"הדור והתקופה" עמ' מז; "החזון איש" עמ' 55. </ref>. | הוא הוזמן על ידי מנהיג "[[העדה החרדית]]" ואגודת ישראל ב[[ירושלים]], הרב משה בלוי, לכהן כסגנו של [[הרב יוסף חיים זוננפלד]] ולרשת את מקומו בבוא העת. החזון איש סרב להצעה זו, בשל העובדה כי בתפקיד זה כרוכה השתתפות בדיני ממונות, שבהם לא רצה לקחת חלק<ref>"הדור והתקופה" עמ' מז; "החזון איש" עמ' 55. </ref>. | ||
בשנת תרצ"ג החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. ישנן שתי גרסאות בשאלה כיצד השיג את אשרת העלייה ("סרטיפיקט"). | בשנת תרצ"ג החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. ישנן שתי גרסאות בשאלה כיצד השיג את אשרת העלייה ("סרטיפיקט"). על פי גרסה אחת<ref>הובאה בספר "החזון איש בדורותיו", פרק ט. </ref>, פנה החזון איש אל הרב גרודז'ינסקי, שפנה לרב משה בלוי. הרב בלוי הודיע לחזון איש, כי אם יקבל משרת רבנות בעדה החרדית, הדבר יקל על קבלת האשרה, אולם החזון איש סרב. לאחר פעילות קדחתנית על איש אגדות ישראל בירושלים, הרב משה פרוש, שהתחייב בפני שלטונות המנדט כי החזון איש לא יפול לנטל על הציבור, הושג הסרטיפיקט, שנשלח לוילנא. לפי הגרסה השניה<ref>גרסתו של מזכיר [[הרבנות הראשית לישראל]] דאז,הרב שמואל אהרן שזורי-וובר. ראה אצל הרב יוסף ברמסון, "ופדויי ד' ישובון", ואצל בנימין בראון, "החזון איש", עמ' 56-67. </ref>, הסרטיפיקט הושג על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] והעומד בראשה באותם ימים, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בקיץ של אותה השנה עזב את וילנא ברכבת לורשה, ממנה לנמל קונסטנצה שברומניה, שם הפליגו בספינה לנמל [[יפו]], שאליו הגיעו בט"ז ב[[תמוז]] תרצ"ג. בתחילה התגורר ב[[תל אביב]], ולאחר הזמנתו של [[הרב מתתיהו שצ'יגל]] לבוא להתגורר במושבה החדשה [[בני ברק]], שבה ייסד את [[ישיב בית יוסף נובהרדוק]], עבר להתגורר בה. [[הרב שמואל הלוי וואזנר]] סיפר, לימים, כי החזון איש נימק באזניו את החלטתו להשתקע דוקא במושבה בני ברק, שהשתייכה ליישוב החדש, ולא בירושלים (כפי שהוצע לו לא אחת על ידי "העדה החרדית"): "ירושלים מלאה צדיקים וגדולי תורה, אולם ביישוב החדש מצאתי מדבר, רציתי לשתול בו נטיעות של תורה, לפיכך באתי לבני ברק. אם לא אצליח לשתול? אזי אלך ל[[גיהנם]] עם יושביה כאחד"<ref>"פאר הדור" ח"ב עמ' לח.</ref>. הוא התגורר בשכונת "גבעת רוקח", על ישיבת נובהרדוק, ומדי פעם אף היה מגיד שיעורים לתלמידי הישיבה. בהמשך עבר לבית שנבנה במיוחד עבורו בשוליה המזרחיים של העיר, בשכונת "זכרון מאיר" של היום<ref>בבית זה חי עד יום מותו. לאחר פטירתו נקרא הרחוב שבו שוכן הבית על שמו, רח' חזון איש. </ref>. בבני ברק לא צלחו עסקי המסחר של רעייתו, והוא התפרנס בדוחק רב ממכירת ספריו. בשל מצב בריאותו הרופף שהה תקופה ממושכת ב[[צפת]], ואף כששהה בבני ברק הרבה לטייל בפרדסים שבפאתי העיר. | ||
===כמנהיג היהדות החרדית=== | |||
אט אט שמו הלך והתפרסם בארץ, והוא החל להפוך לכתובת לפונים רבים בתחום ההלכה והנהגת הציבור. הרב גרודז'ינסקי אף העלה את שמו כמועמד לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל<ref>"אגרות רבנו חיים עוזר" ח"ב, תרלו; תשעט; תרכז. </ref>. הוא ייסד [[כולל]] גדול בבני ברק (שלאחר פטירתו נקרא על שמו "כולל חזון איש"), וכן פעל לייסוד רשת חינוך תורני ברחבי הארץ. לאחר [[השואה]], רבים ראו בו את ממשיכם של גדולי הדור באירופה שנספו, ובתקופה זו הוא החל לתפוס את מעמד "גדול הדור" בקרב היהדות החרדית בארץ ובחו"ל. בשנת תש"ב, עם התעוררות השאלה הגדולה אודות "[[קו התאריך]]" במזרח הרחוק<ref>הסיפור החל לאחר שתלמידי ישיבת מיר ועוד יהודים נוספים נמלטו מאירופה בזמן השואה לסין ויפן, והתעוררה השאלה כיצד לקבוע את התאריך בחלק המזרחי של כדור הארץ. ראו בהרחבה בסוגיה זו אצל: [[הרב מנחם מנדל כשר]], "קו התאריך הישראלי" ועוד. </ref>, יצא החזון איש בפסק-הלכה, כנגד פסקם של רבני ירושלים והרבנות הראשית, ולפיו קו התאריך עובר מערבית ליפן, ועל כן ביפן יש לשמור שבת ביום ראשון של שאר העולם. פסק זה היה מנוגד גם למנהגם של היהודים שגרו במקום. רבים מהפליטים שהגיעו למזרח הרחוק לא קבלו את פסקו ואימצו את פסק חכמי ירושלים, אולם [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] הורה לתלמידיו בישיבת מיר להיצמד לפסקו של החזון איש. בעקבות חורבנן של הישיבות באירופה, פעל לייסוד ישיבות חדשות (בין הישיבות הבולטות שפעל לייסודן נמנית [[ישיבת תפארת ציון]]). הוא פעל לביצור מעמדה של מצוות ה[[שמיטה]], כאשר עמדתו היתה התנגדות עקרונית ל"[[היתר המכירה]]" שהונהג אז על ידי רבנים רבים (ובראשם הרבנות הראשית), תוך שהוא הנחה את החקלאים כיצד לנהוג וסייע כלכלית לחקלאים ששמרו את השמיטה מבלי להיזקק להיתר המכירה. בקשר לכך, עמדו עמו בקשרים הדוקים ראשי "פועלי אגודת ישראל" והיישבוים החרדיים החלקאיים, בהם [[הרב קלמן כהנא]] ו[[הרב בנימין מנדלזון]]. | |||
עם קום המדינה, הורה לסיעת "אגודת ישראל" להצטרף אל "החזית הדתית המאוחדת" (יחד עם "פועלי אגודת ישראל", "המזרחי" ו"הפועל המזרחי") בבחירות לכנסת. | |||
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]]. | נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]]. | ||