מנחת העומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (עומר הועבר למנחת העומר: העומר שייך למנחות, ולשם האחידות לא ייקרא בשם "עומר" אלא מנחת העומר כמנחת נדבה, מנחת חוטא ומנחת סוטה.) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן. | |||
[[קרבן ציבור]], [[ | |||
== מהותו == | == מהותו == | ||
כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}. | |||
מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]]. | מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]]. | ||
לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים. | לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים. | ||
== זמנו == | == זמנו == | ||
את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר קרבנות הציבור. | את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר קרבנות הציבור. | ||
| שורה 30: | שורה 25: | ||
'''קצירת העומר:''' | '''קצירת העומר:''' | ||
כתוב בתורה<ref>ויקרא ב יד</ref> {{מנוקד|"אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת. | |||
קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת. | |||
<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref>משנה מנחות ח א - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור. | <ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref>משנה מנחות ח א - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור. | ||
כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו. | כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו. | ||
| שורה 48: | שורה 43: | ||
את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם. | את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם. | ||
== מטרתו == | == מטרתו == | ||
מלבד מטרתו הידועה (להתיר תבואה חדשה) - נאמר ב[[ברייתא]]<ref>גמרא ר"ה טז.</ref> "תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות". אם את ראשית תבואתינו, המובחרת והמבכרת אנחנו מביאים באהבה ובשמחה לפני ה' - הוא ישלח ברכה גם בתבואה שתבוא אחר כך. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | [[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | ||