הרב ישראל יעקב קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב ישראל יעקב קנייבסקי''' (מכנוה '''הסטייפלר''' על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור הקודם. חיבר ספר על הגמרא בשם '''[[קהילות יעקב]]'''. | |||
נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' ב[[תמוז]] תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], גלתה [[ישיבת נובהרדוק]] בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[בני ברק]], שם התגורר ופעל גיסו, [[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]]- "החזון איש". | |||
נפטר בכ"ג ב[[אב]] תשמ"ה, ונקבר בסמיכות לגיסו החזון איש, איתו היה בקשרי אהבה חזקים. | |||
בנו הוא [[הרב חיים קנייבסקי]]. | |||
מלבד ספריו על הש"ס '''קהילות יעקב''', חיבר גם ספרים נוספים- '''שיעורין של תורה''' על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, '''חיי עולם'''- הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר ו'''ברכת פרץ''' על התורה. כמו כן, אגרותיו בשלל נושאים סודרו ויצאו לאור כספר '''קריינא דאיגרתא'''. | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קנייבסקי יעקב]] | |||
[[קטגוריה: רבנים בימינו|קנייבסקי יעקב]] | |||
בנו | |||
[[קטגוריה: רבנים בימינו| |
גרסה מ־09:50, 5 בדצמבר 2010
|
הרב ישראל יעקב קנייבסקי (מכנוה הסטייפלר על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור הקודם. חיבר ספר על הגמרא בשם קהילות יעקב. נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' בתמוז תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת נובהרדוק בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל, והתיישב בבני ברק, שם התגורר ופעל גיסו, הרב אברהם ישעיהו קרליץ- "החזון איש". נפטר בכ"ג באב תשמ"ה, ונקבר בסמיכות לגיסו החזון איש, איתו היה בקשרי אהבה חזקים. בנו הוא הרב חיים קנייבסקי. מלבד ספריו על הש"ס קהילות יעקב, חיבר גם ספרים נוספים- שיעורין של תורה על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, חיי עולם- הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר וברכת פרץ על התורה. כמו כן, אגרותיו בשלל נושאים סודרו ויצאו לאור כספר קריינא דאיגרתא.