מפרשי הירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 10: שורה 10:
*רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על [[סדר מועד|מועד]] [[סדר נשים|נשים]] וחלק מ[[סדר נזיקין|נזיקין]]. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים)
*רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על [[סדר מועד|מועד]] [[סדר נשים|נשים]] וחלק מ[[סדר נזיקין|נזיקין]]. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים)
*רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי)
*רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי)
*רידב"ז- רידב"ז ותוספות רי"ד  
*רידב"ז- רידב"ז ותוספות הרי"ד (להבדיל מתוספות רי"ד של רבי ישעיה די טראני)


עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו <ref>פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532</ref>.
עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו <ref>פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532</ref>.

גרסה אחרונה מ־09:19, 9 במאי 2021

כבר בתקופת הראשונים חובר פירוש לירושלמי, מרבי יצחק הכהן תלמיד הראב"ד [1]. אך אלינו לא הגיע שום פירוש מהראשונים בשלמות, אלא רק מהאחרונים, וגם הם מעטים הרבה מפירושי הבבלי[2].

המפרש הראשון לירושלמי שפירושו הגיע אלינו הוא רבי שלמה סיריליאו (שפירושו הודפס בירושלמי בסוף המסכת), אחריו פירשו בעל החרדים ועוד כמה וכמה מפרשים [3].

המפרשים המפורסמים[עריכה]

  • רבי שלמה סיריליאו
  • רבי אליהו פולדא (רא"פ)
  • פירוש מבעל ספר חרדים (חיבר רק על מסכת ברכות)

מפרשים שחיברו מעין רש"י ותוספות[עריכה]

  • רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על מועד נשים וחלק מנזיקין. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים)
  • רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי)
  • רידב"ז- רידב"ז ותוספות הרי"ד (להבדיל מתוספות רי"ד של רבי ישעיה די טראני)

עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו [4].

החסרונות בפירושי הירושלמי[עריכה]

כתב הפני משה:(בפירושו לשבת פ"י ה"ה [סג:] ד"ה תיפתר) "אי אפשר לעמוד על האמת אלא למי שידע לפרש לכולא דהאי ש"ס (ירושלמי) ועל הסדר"

הר"ש ליברמן [5] לפי דעתו חושב שהחסרונות בפירושי הירושלמי הם:

  1. הם לא הכירו את המציאות בתקופת התלמוד.
  2. לא הכירו את סגנונו ולשונו המיוחדים של הירושלמי.
  3. לא שמו לב שגרסת המשנה בירושלמי שונה לעיתים מגרסת המשנה בבבלי.
  4. לא היו להם כל כתבי היד של הירושלמי שנתגלו בימינו.
  5. הם לא חיפשו בספרי הראשונים את נוסח הירושלמי הנכון.

הערות שוליים

  1. פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 524
  2. חומת ירושלים שער א
  3. פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 525
  4. פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532
  5. הובאו דבריו בפרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532