חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

=== האלוהות היא הכל ומטרת הבריאה ===

אחד מהנושאים הבולטים בתורתה של חב"ד, החל מספר התניא וכלה במאות ספריהם של שאר האדמו"רים החב"דיים, הוא נושא ה"ביטול", (זוהי בעצם תפיסת החסידות בצורתה הטהורה ביותר) נקודת מבט על היחס בין אלוקים לבריאה בה האלוקים הוא המציאות האמיתית היחידה והאדם וכל הבריאה כולה בטלים לחלוטין לבורא יתברך והינם אין ואפס "..יבין לאשורו איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש..." (תניא שער היחוד והאמונה פרק ג'). ביטול זה של הבריאה לבוראה תופס מקום רב בכתבי חב"ד, ומתבאר בשלל אופנים, בחלוקה לדרגות, מצבים ועוד. למרות זאת, התפיסה לפיה העולם הוא דמיון נשללת לחלוטין בתורת החסידות,ואדרבה - מדגישים מאוד את הצורך לפעול עם העולם ובתוכו.

יש ללמוד בצורה עמוקה ושיטתית את תורת חב"ד על מנת להבין אל נכון את התיאולוגיה שלה ואת ההשלכות הלוגיות והפרקטיות של תורתה.

| align="left" style="font-size:100%;" colspan="3" |{{{מקור| - תניא פרק ב}}}  

|}

בעקבות רעיון זה האדמו"ר תופס מקום מרכזי בקהילה, ובכל דבר שהחסיד רוצה לעשות הוא מתייעץ עם האדמו"ר (ביטוי שמבטא קשר זה, ראשי תיבות של אדוננו מורנו ורבנו). ההתייעצות היא לא רק בעניינים פרקטיים, אלא יש ערך לעצם הדבקות הנפשית בצדיק, לכן עוסקים בחסידות רבות בלימוד והפצת תורתו של הרבי. בנוסף לכך היו מפגשים המוניים עם הרבי שנקראו התוועדויות.

כבכל חסידות, גם היום פונים חסידי חב"ד אל הרבי באמצעות כתיבה ו"השתטחות" על קברו, בכל דבר רציני בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, עבודה, מקום מגורים וכדומה, תוך התחזקות במילוי הוראותיו הרבות (בעיקר שמירה על לימוד חת"ת (חומש יומי עם רש"י, תהילים יומי, ותניא יומי) ורמב"ם (ג' פרקים ברמב"ם)) חסידי חב"ד נכנסים לאהל ל"יחידות" כמו לפני פטירת הרבי.