הרב אליעזר מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←דרכו והשקפתו: מויקיפדיה) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==דרכו והשקפתו== | ==דרכו והשקפתו== | ||
{{ | === הציבור התורני === | ||
הרב מלמד עושה שימוש במונח "'''תורני'''" לתיאור הזרם הזרם ב[[הציונות הדתית|ציונות הדתית]] אליו הוא משתייך (זרם המכונה לעתים חרדי-לאומי). אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית, בעיקר בטורו 'רביבים'. | |||
לדבריו, ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, שמתבטא באחריות הלאומית של הציבור התורני ובחשיבות שהוא מייחס ללימודי חול, לשירות הביטחוני והלאומי ולהימנעות מהתפרנסות מלימוד תורה. | |||
מנגד, לפי הרב מלמד הזרם התורני שונה מהציונות דתית הישנה, אף על פי שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה. זאת היות שבסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני (מאפיינים אותם הוא מזהה עם הציונות־דתית הישנה), אלא המחויבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ו[[יישוב ארץ ישראל|למצוות יישוב הארץ]] בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה. | |||
=== תורה ומדע === | |||
הרב מלמד רואה בשילוב [[תורה ומדע]] ערך חשוב, ודוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות. הוא תולה, בין השאר, את חשיבות לימודי החול בדברי [[הגר"א]]: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"{{הערה|1=מצוטט בהקדמה לספר אקלידוס (בתרגום לעברית שנעשה על ידי ר' ברוך משקלוב), ובשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן".}}. שילוב תורה ומדע במשנת הרב מלמד יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד{{הערה|ראו "פניני הלכה ליקוטים א'"}}. | |||
הרב מלמד רואה באתגר השילוב הנכון שבין תורה למדע משימה המוטלת על כתפי הציבור התורני, כחלק מחזון ה[[גאולה]] לתיקון עולם. בכלל זה חשיפת עמדתה הערכית-מוסרית של התורה בסוגיות משפט, כלכלה, ביטחון ויחסים בינלאומיים. עם זאת הרב מלמד נוקט עמדה ביקורתית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי. | |||
כחלק מגישה זו, לצד הישיבה פועל "מכון הר ברכה" להוצאת ספרים מקצועיים בתחומים אלו. בנוסף, במוסדות הר ברכה פועלת תכנית "שילובים" המאפשרות לימוד תורה מוגבר לסטודנטים בוגרי ישבות וסטודנטיות לתארים מתקדמים במהלך לימודיהם. | |||
=== שש שעות לימוד תורה בשבת === | |||
לדעת הרב מלמד ישנה חובה ללמוד תורה בשבת וב[[חול המועד]] במשך שש שעות לפחות{{הערה|1=[http://revivim.yhb.org.il/?p=2113 לא פחות משש שעות, רביבים 668, ל׳ במרחשון ה׳תשע״ו]. וכן בהרחבות לפניני הלכה שבת, ובפניני הלכה שבת (א').}}. הוא למד זאת מהגמרא (פסחים סח:) שלפיה צריך לחלק את זמן השבת, חציו לה' בלימוד תורה בבית המדרש וחציו לעונג שבת של אכילה, שתייה ושינה. הוא מביא ראיות בעניין גם משורת פוסקים. לימוד זה, לדעתו, מהווה גם מענה לבעיות חינוך של הנוער{{הערה|1=[http://revivim.yhb.org.il/2012/10/11/המפתח-לחינוך-הנוער/ המפתח לחינוך הנוער, רביבים 513, כ"ה בתשרי התשע"ג]}}. | |||
===שירות צבאי וסירוב פקודה=== | |||
הרב מלמד רואה בשירות צבאי במסגרת [[ישיבת הסדר]] דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים{{הערה|[https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6376] בשבע 227:מבית המדרש הצהל"י}}. | |||
בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר ש[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, חתם הרב מלמד על כרוז התומך בו{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045 רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7]}}. | |||
הרב מלמד רואה בשאלת סירוב הפקודה הרבה מעבר לשאלה הלכתית. העצמאות הבאה לידי ביטוי במוכנות ללכת נגד הזרם ואף לשלם על כך מחיר אישי של הליכה לכלא או הדחה משירות קרבי וקצונה, היא זו שתאפשר את הצבתו ומימושו של חזון אלטרנטיבי לזה של התרבות החילונית-ליברלית השלטת{{הערה|1= אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 308–312.}}. מסיבה זו תומך הרב מלמד גם בהתעקשות של חיילים על עמדתם בעניינים נוספים, כמו הוצאת הציציות{{הערה|1= אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 274–277.}}, וקבלת זמנים ותנאים ראויים לתפילה{{הערה|1= אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 235–240.}}. | |||
בפולמוס סביב "שירת נשים בצבא", תומך הרב מלמד, בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, ביציאתם של חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, גם כאשר מדובר בטקס רשמי וממלכתי, ואף אם יקבלו פקודה מפורשת להישאר{{הערה|1=אליעזר מלמד, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11312/1 פקודה נגד ההלכה], "בשבע", 12 בינואר 2012{{ש}}אליעזר מלמד, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11294/1 מדירים את היהדות מרשות הרבים], "בשבע", 5 בינואר 2012}}. | |||
===שירות לאומי=== | |||
הרב מלמד קורא לחשיבה מחודשת בנושא ההליכה לשירות הלאומי לבנות, שירות שנפוץ מאוד בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לדברי הרב מלמד, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות, כגון: פגיעה בבנות למשפחות עניות המתקשות לממן השכלה גבוהה לאחר נישואיהן, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כישרונות והגשמה עצמית של הבנות וכן דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים{{הערה|1=אליעזר מלמד, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5759 שירות לאומי, השכלה ונישואין], "[[בשבע]]", 11 במאי 2006}}. לדעתו כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית. | |||
=== פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה === | |||
הרב מלמד רואה ב[[פמיניזם]] תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, וכדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת מינוי אישה לדירקטור כאשר כל חברי הדירקטוריון האחרים הם גברים. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה. | |||
=== לימוד תורה לנשים === | |||
יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי ה[[פמיניזם]] המודרני, הוא מתיר לכל אישה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים ללמוד [[תלמוד|גמרא]] בעיון. מנגד הוא ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר. הרב מלמד אינו שולל אפשרות שאשה תשמש בתפקיד מורת הלכה או אף כדיינית, אולם לשם כך דרושה לדעתו הקמת מערך לימודי מתאים להצמחת נשים שתעמודנה בקריטריונים הנדרשים לכך, ובאופן מתון והדרגתי שלא יעורר התנגדות או יסב נזק לתהליך זה, שביסודו מבורך{{הערה|1=[https://revivim.yhb.org.il/2020/09/03/חזון-לימוד-התורה-לנשים/ חזון לימוד התורה לנשים, רביבים 910, י״ד באלול ה׳תש״פ}}. | |||
=== הפלת עובר חולה === | |||
סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצויה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד פוסק כי מותר לבני זוג לבחור לשאול רב המקל במקרים אלה{{הערה|1=עי' שמחת הבית וברכתו פרק ט}}. בטור "רביבים" כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע לדבריו מ[[הרב אברהם שפירא]]. | |||
===נוער הגבעות, פעולות מחאה מרובות מוקדים ותג מחיר=== | |||
במאמר שפרסם בשנת ה'תשס"ט הביע הרב מלמד אהדה לנוער הגבעות{{הערה|1=אליעזר מלמד, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7848 לשבח ולא לגנות], "בשבע", 13 בנובמבר 2008}}. עם זאת, לדבריו "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"{{הערה|{{בשבע|אליעזר מלמד|במעלות קדושי ארץ ישראל|10397|17 במרץ 2011}}.}}. לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא התבטא בחריפות נגד פעולות "תג מחיר"{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/303448] הרב מלמד: לייבש את הביצה], ערוץ 7}}. | |||
===עליה להר הבית=== | |||
הרב מלמד תומך ב[[הר הבית#העליה להר בזמן הזה|עלייה להר הבית]] בטהרה ובמקומות המותרים, בנימוק שיש בכך תועלת לשמירת הריבונות הישראלית במקום{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=184 דעתו של הרב והתייחסות לדעת אביו]}}. תלמידי הישיבה ותושבי היישוב בראשם הוא עומד עולים בקביעות להר הבית. הוא עצמו עלה להר לראשונה ב[[יום ירושלים]] ה'תשנ"ז. בשנת ה'תשע"ח עלה שנית להר ומאז ביקר בו מספר פעמים. | |||
===יחסו לרפורמים=== | ===יחסו לרפורמים=== | ||
בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה | בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה: בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו ה[[ראשון לציון]] [[הרב יצחק יוסף]] בו הוא מוחה על 'פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם', כדבריו. לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 מבכירי רבני הציונות הדתית, בהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב נחום נריה]], [[הרב אליקים לבנון]], [[הרב דוד חי הכהן]], [[הרב שמואל אליהו]], [[הרב מיכה הלוי]], [[הרב יהושע שפירא]], [[הרב דוד דודקביץ]], [[הרב יצחק שילת]] ועוד. כמו כן הצטרפו לביקורת רבה של רמת גן ונשיא הישיבה [[הרב יעקב אריאל]], הראשון לציון לשעבר ורבה של ירושלים [[הרב שלמה משה עמאר]], וראש ישיבת [[מרכז הרב]] [[הרב יעקב שפירא]]. מאוחר יותר הוציא [[הרב יהושע שפירא]] ראש [[ישיבת רמת גן]] חוברת מיוחדת בה דן בדעתם של הנצי"ב והראי"ה בעניין. | ||
הרב מלמד עצמו התייחס לדברים, והסביר כי פגישתו עם הרפורמים נבעה מכך שבאירועים קודמים "נשמעו ביטויים קשים מצד אישים מהציבור הדתי והחרדי שכביכול צריך להתייחס בהחרמה גמורה אל הרפורמים והקונסרבטיבים". הוא הוסיף כי "בעקבות הוויכוח המר עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התפתחה דעה מוטעית שצריך להחרים את הקהילות האלה ואת נציגיהן. כשהתבוננתי מצאתי שמתנהל מסע הפחדה, שמי שאומר לא כך, צריך לפחד, אז אמרתי בליבי, בפעם הבאה שאוזמן למפגש כזה - אלך". | הרב מלמד עצמו התייחס לדברים, והסביר כי פגישתו עם הרפורמים נבעה מכך שבאירועים קודמים "נשמעו ביטויים קשים מצד אישים מהציבור הדתי והחרדי שכביכול צריך להתייחס בהחרמה גמורה אל הרפורמים והקונסרבטיבים". הוא הוסיף כי "בעקבות הוויכוח המר עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התפתחה דעה מוטעית שצריך להחרים את הקהילות האלה ואת נציגיהן. כשהתבוננתי מצאתי שמתנהל מסע הפחדה, שמי שאומר לא כך, צריך לפחד, אז אמרתי בליבי, בפעם הבאה שאוזמן למפגש כזה - אלך". | ||
להגנתו של הרב מלמד יצאו | להגנתו של הרב מלמד יצאו [[הרב יעקב מדן]], [[הרב רא"ם הכהן]], ארגון רבני צהר ורבנים רבים נוספים. כמו כן, אביו של הרב אליעזר, [[הרב זלמן מלמד]] התייחס בעקיפין למעשה זה{{הערה|עיין בשיעורו [https://www.yeshiva.org.il/midrash/44955 כאן]}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||