חטאת נזיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־12:22, 26 באוגוסט 2010
|
קרבן חטאת שחייב להביא נזיר שהשלים את נזירותו בטהרה.
נזיר שהשלים את נזירותו בטהרה, הריהו חייב להביא, מלבד כבש לעולה ואיל לשלמים, גם כבשה לחטאת.
קריאת השם
למרות שבכל הקרבנות חייבים הבעלים לקרוא שם לקרבן, היינו שיאמר: הרי בהמה זו לחטאת, או לעולה, וכיוצא בזה, מכל מקום בקרבנות הנזיר אינו חייב לקרוא שם לכל אחד משלושת קרבנותיו ולומר: בהמה זו לחטאת, בהמה זו לעולה ובהמה זו לשלמים, אלא כיון שאמר: "הרי בהמות אלו לנזירותי", דיו, והראויה לחטאת תקרב חטאת, לעולה - תקרב עולה, לשלמים - תקרב שלמים, כלומר, הכבשה תקרב חטאת, הכבש יקרב עולה והאיל יקרב שלמים; שהואיל וברור לגבי קרבנות הנזיר, איזו בהמה ראויה לחטאת ואיזו לעולה ואיזו לשלמים, "אין קריאת השם מעכבת".
טעם החטאת
לכאורה לא ברור איזה טעם יש שהנזיר יביא חטאת, ומה חטא?
עונה הגמרא (נזיר יט.): "דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר: (במדבר ו') "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" - וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין".
ומכאן לומדים שגישת התורה שיש להינות מהשפע שנתן לנו ה' ולא לפרוש ממנו.