אוצר הגדולים אלופי יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]] | [[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]] | ||
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' | '''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות [[עם ישראל]] ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. החל מ[[תקופת הבית שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] <ref>אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו</ref> . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]]. | ||
בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים. | בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==פתח אוצר== | ==פתח אוצר== | ||
בטרם יפרט את השמות הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור | בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות: | ||
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי | *'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[איסלם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים". | ||
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש | * '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם" | ||
* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית | * '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים. | ||
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת | * '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט. | ||
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול. | * '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול. | ||
* '''רשויות''' - | * '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות: | ||
# ממשלת ראש הגלות | # ממשלת ראש הגלות | ||
# ממשלת מתיבתת גאוני סורא | # ממשלת מתיבתת גאוני סורא | ||
גרסה מ־15:30, 20 בינואר 2009
|
|
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים . מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות עם ישראל ניתן היה ללמוד מהתנ"ך כל עוד היו הנביאים שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. החל מתקופת הבית שני, כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו מגילת תענית [1] . נותרו ספרי יוסף בן גוריון ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את סדר עולם רבא. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו שמואל הנגיד.
בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים.
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
פתח אוצר
בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:
- אב - ובן - סגנון מקובל בחכמי ספרד כאשר שהיו תחת השפעת חכמי האיסלם. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
- אדוני - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
- מדינת בריטניא היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית עלילת דם בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.
- סדר ימי הגאונים - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
- חכם ורב - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
- רשויות - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:
- ממשלת ראש הגלות
- ממשלת מתיבתת גאוני סורא
- ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא
וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים
- ↑ אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו