אטב"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אטב"ח''' (או '''א"ט ב"ח''') היא שיטת לימוד על פי רמזי האותיות (בדומה ל[[אתב"ש]] ו[[אלב"ם]]) שהיתה נהוגה על ידי [[רבי חייא]]. המקור לשיטה זו הוא בגמרא מסכת {{מקור|בבלי סוכה נב ב$סוכה נב ע"ב}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני משלי תתקסב}} (ד"ה "מפנק מנוער"). בשיטה זו כל זוג אותיות משלימות ב[[גימטריה]] למספר עשרוני (עשר, מאה או אלף). | '''אטב"ח''' (או '''א"ט ב"ח''') היא שיטת לימוד על פי רמזי האותיות (בדומה ל[[אתב"ש]] ו[[אלב"ם]]) שהיתה נהוגה על ידי [[רבי חייא]]. המקור לשיטה זו הוא בגמרא מסכת {{מקור|בבלי סוכה נב ב$סוכה נב ע"ב}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני משלי תתקסב}} (ד"ה "מפנק מנוער"). בשיטה זו כל זוג אותיות משלימות ב[[גימטריה]] למספר עשרוני (עשר, מאה או חמש מאות / אלף). | ||
==מפתח האותיות== | ==מפתח האותיות== | ||
===עשרות=== | ===עשרות=== | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
מ-ס (60+40=100) | מ-ס (60+40=100) | ||
===אלפים=== | ===אלפים=== | ||
קבוצה זו (לפי גרסת [[רבי נתן מרומי|הערוך]] ו[[רש"י]], סכום של זוג אותיות בקבוצה זו יוצר בגימטריה 1000, שהאותיות הסופיות ממשיכות את הרצף הגימטרי של האותיות- לאחר ת' ששווה 400, ך' שווה 500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900. ה[[מהרש"ל]] גורס ברש"י גרסה אחרת, לפיה אין אלפים. גרסת רש"י והערוך: | קבוצה זו (לפי גרסת [[רבי נתן מרומי|הערוך]] ו[[רש"י]] לפנינו), סכום של זוג אותיות בקבוצה זו יוצר בגימטריה 1000, שהאותיות הסופיות ממשיכות את הרצף הגימטרי של האותיות- לאחר ת' ששווה 400, ך' שווה 500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900. ה[[מהרש"ל]] גורס ברש"י גרסה אחרת, לפיה אין אלפים, אלא חמש מאות. גרסת רש"י (לפנינו) והערוך: | ||
ק-ץ (100+900=1000) | ק-ץ (100+900=1000) | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
ת-ם (400+600=1000) | ת-ם (400+600=1000) | ||
גרסת המהרש״ל ברש״י: | |||
ק-ת (100+400=500) | |||
ר-ש (200+300=500) | |||
===אותיות בודדות=== | ===אותיות בודדות=== | ||
האותיות הנ"ך הינן אותיות ללא זוג, כיוון שכדי להשלים ל10 יש להשתמש פעמיים באות ה', כדי להשלים ל100 יש להשתמש פעמיים באות נ' וכדי להשלים ל1000 יש להשתמש פעמיים באות ך'. לכן, האותיות הללו מתחלפות ביניהן {{מקור|רש"י סוכה נב ב|כן}}. | האותיות הנ"ך (ולגרסת המהרש״ל ברש״י, רק האותיות ה״ן) הינן אותיות ללא זוג, כיוון שכדי להשלים ל10 יש להשתמש פעמיים באות ה', כדי להשלים ל100 יש להשתמש פעמיים באות נ' וכדי להשלים ל1000 יש להשתמש פעמיים באות ך'. לכן, האותיות הללו מתחלפות ביניהן {{מקור|רש"י סוכה נב ב|כן}}. | ||
==שימושים בשיטה זו== | ==שימושים בשיטה זו== | ||
*הגמרא {{מקור|שם|כן}} דורשת על הפסוק {{מקור|משלי כט|כן}}: " מְפַנֵּק מִנעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן", כי המילה "מנון" באטב"ח - סהדה ("[[עדות]]" בארמית), שכן מ=ס, נ=ה (שתיהן בודדות) וכן ד=ו, ולכן דורשת כי "יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד עליו לעולם הבא". | *הגמרא {{מקור|שם|כן}} דורשת על הפסוק {{מקור|משלי כט|כן}}: " מְפַנֵּק מִנעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן", כי המילה "מנון" באטב"ח - סהדה ("[[עדות]]" בארמית), שכן מ=ס, נ=ה (שתיהן בודדות) וכן ד=ו, ולכן דורשת כי "יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד עליו לעולם הבא". | ||
*במדרש תנאים לספר דברים, פרק לא, משה "הלך וזיוג את האותיות ויצא לו "הנך". התחיל עצב. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה לך קורת רוח! "הנך שוכב עם אבותיך" דברים לא טז. | |||
*מפרשי המקרא השתמשו מספר פעמים בשיטה זו לפרש מילים קשות בתנ"ך, למשל {{מקור|רד"ק יחזקאל מז יג}}, {{מקור|מצודת ציון יחזקאל כא}} ועוד. | *מפרשי המקרא השתמשו מספר פעמים בשיטה זו לפרש מילים קשות בתנ"ך, למשל {{מקור|רד"ק יחזקאל מז יג}}, {{מקור|מצודת ציון יחזקאל כא}} ועוד. | ||
*בעל הטורים (במדבר י לה) בפסוק ״ויהי בנסֹע הארון״ כותב ״בנסע באטב״ח חשמל.״ ב=ח. כנראה הוא משתמש בחילוף ש=ן-פשוטה גם לנון כפופה כך שיוצא נ=ש. ס=מ. ע=ל. | |||
*ישנו דרוש ידוע על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" {{מקור|במדבר כג ט|כן}}, כי המילה הן מורכבת מה' ומנ', שתיהן אותיות בודדות שלא יכולות להשלים למספר עגול אף אחת מהאותיות, ולכן, רק על עם ישראל להיות "לבדד", כמו הה' והנ', שהינן בודדות {{דרוש מקור}}. | *ישנו דרוש ידוע על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" {{מקור|במדבר כג ט|כן}}, כי המילה הן מורכבת מה' ומנ', שתיהן אותיות בודדות שלא יכולות להשלים למספר עגול אף אחת מהאותיות, ולכן, רק על עם ישראל להיות "לבדד", כמו הה' והנ', שהינן בודדות {{דרוש מקור}}. | ||
גרסה אחרונה מ־13:40, 16 בינואר 2024
|
|
אטב"ח (או א"ט ב"ח) היא שיטת לימוד על פי רמזי האותיות (בדומה לאתב"ש ואלב"ם) שהיתה נהוגה על ידי רבי חייא. המקור לשיטה זו הוא בגמרא מסכת סוכה נב ע"ב ובילקוט שמעוני משלי תתקסב (ד"ה "מפנק מנוער"). בשיטה זו כל זוג אותיות משלימות בגימטריה למספר עשרוני (עשר, מאה או חמש מאות / אלף).
מפתח האותיות[עריכה]
עשרות[עריכה]
בקבוצה זו- סכום כל זוג אותיות יוצר בגימטריה את המספר עשר:
א-ט (1+9=10)
ב-ח (8+2=10)
ג-ז (3+7=10)
ד-ו (6+4=10)
מאות[עריכה]
בקבוצה זו סכום כל זוג אותיות יוצר בגימטריה 100:
י-צ (10+90=100)
כ-פ (20+80=100)
ל-ע (30+70=100)
מ-ס (60+40=100)
אלפים[עריכה]
קבוצה זו (לפי גרסת הערוך ורש"י לפנינו), סכום של זוג אותיות בקבוצה זו יוצר בגימטריה 1000, שהאותיות הסופיות ממשיכות את הרצף הגימטרי של האותיות- לאחר ת' ששווה 400, ך' שווה 500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900. המהרש"ל גורס ברש"י גרסה אחרת, לפיה אין אלפים, אלא חמש מאות. גרסת רש"י (לפנינו) והערוך:
ק-ץ (100+900=1000)
ר-ף (200+800=1000)
ש-ן (300+700=1000)
ת-ם (400+600=1000)
גרסת המהרש״ל ברש״י:
ק-ת (100+400=500)
ר-ש (200+300=500)
אותיות בודדות[עריכה]
האותיות הנ"ך (ולגרסת המהרש״ל ברש״י, רק האותיות ה״ן) הינן אותיות ללא זוג, כיוון שכדי להשלים ל10 יש להשתמש פעמיים באות ה', כדי להשלים ל100 יש להשתמש פעמיים באות נ' וכדי להשלים ל1000 יש להשתמש פעמיים באות ך'. לכן, האותיות הללו מתחלפות ביניהן (רש"י סוכה נב ב).
שימושים בשיטה זו[עריכה]
- הגמרא (שם) דורשת על הפסוק (משלי כט): " מְפַנֵּק מִנעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן", כי המילה "מנון" באטב"ח - סהדה ("עדות" בארמית), שכן מ=ס, נ=ה (שתיהן בודדות) וכן ד=ו, ולכן דורשת כי "יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד עליו לעולם הבא".
- במדרש תנאים לספר דברים, פרק לא, משה "הלך וזיוג את האותיות ויצא לו "הנך". התחיל עצב. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה לך קורת רוח! "הנך שוכב עם אבותיך" דברים לא טז.
- מפרשי המקרא השתמשו מספר פעמים בשיטה זו לפרש מילים קשות בתנ"ך, למשל רד"ק יחזקאל מז יג, מצודת ציון יחזקאל כא ועוד.
- בעל הטורים (במדבר י לה) בפסוק ״ויהי בנסֹע הארון״ כותב ״בנסע באטב״ח חשמל.״ ב=ח. כנראה הוא משתמש בחילוף ש=ן-פשוטה גם לנון כפופה כך שיוצא נ=ש. ס=מ. ע=ל.
- ישנו דרוש ידוע על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" (במדבר כג ט), כי המילה הן מורכבת מה' ומנ', שתיהן אותיות בודדות שלא יכולות להשלים למספר עגול אף אחת מהאותיות, ולכן, רק על עם ישראל להיות "לבדד", כמו הה' והנ', שהינן בודדות (דרוש מקור).