אין אונאה לקרקעות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''אין [[אונאה]] לקרקעות'''" הוא כלל הלכתי שפירושו: המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
גרסה מ־13:06, 5 בספטמבר 2012
|
|
"אין אונאה לקרקעות" הוא כלל הלכתי שפירושו: המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש.
מקור וטעם
נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו", ודרשו חכמים: "או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד, כלומר מטלטלין, בהם "אל תונו איש את אחיו", אבל בקרקעות - אין אונאה.
יש שכתבו בטעם הדבר ש"אין אונאה לקרקעות", לפי "שדרך בני אדם למחול בקרקעות, לפי שקרקעות שווים כל כסף שבעולם".
לדעת הירושלמי, אין הכוונה שאין כלל דין אונאה בקרקעות, אלא שדין אונאה בקרקעות שונה מהדין במטלטלין. לכן, אם שיעור האונאה במכירת קרקע גדול משווי הנכס, כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים.