אין מעידין אלא עד שתצא נפשו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:29, 5 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו שיצאה נשמתו; ואפילו ראוהו גוסס, מנותח, תלוי על העץ או שחיה דורסתו ואוכלתו (במקום בגופו שאין נשמתו יוצאת), מכל מקום אין מעידים עליו.