אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הדין הוא, שאנשים שניזוקו, ותובעים את דמי הנזק מאת המזיק, אם אין למזיק מעות או מטלטלים לפרוע מהם את דמי נזקו, והוא צריך לשלם מקרקעותיו, שמים את העידית {{מקור|המעולה|כן}} שבקרקעותיו של המזיק, וגובים ממנה כדי שווי הנזק; וכן, כששמים למלווה את נכסי הלווה לגבות מהם את חובו, שמים לו מן הבינונית שבקרקעות הלווה; במה דברים אמורים, כשהמזיק או הלווה בחיים, אבל אם מת המזיק או הלווה והניח את נכסיו לבניו, אין הניזק והמלווה יכולים לגבות אלא מן הזיבורית {{מקור|הגרועה|כן}} שבנכסי היתומים. | |||
גרסה אחרונה מ־13:07, 5 בספטמבר 2012
|
|
הדין הוא, שאנשים שניזוקו, ותובעים את דמי הנזק מאת המזיק, אם אין למזיק מעות או מטלטלים לפרוע מהם את דמי נזקו, והוא צריך לשלם מקרקעותיו, שמים את העידית (המעולה) שבקרקעותיו של המזיק, וגובים ממנה כדי שווי הנזק; וכן, כששמים למלווה את נכסי הלווה לגבות מהם את חובו, שמים לו מן הבינונית שבקרקעות הלווה; במה דברים אמורים, כשהמזיק או הלווה בחיים, אבל אם מת המזיק או הלווה והניח את נכסיו לבניו, אין הניזק והמלווה יכולים לגבות אלא מן הזיבורית (הגרועה) שבנכסי היתומים.