איסלם: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (כדי שלא יהיה שם הערך אדום) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''איסלם''' הינה דת, אשר בסיסה אמונה באל אחד, בספר ה"קוראן" ובשליח "מוחמד". היא נוסדה במאה ה-7 ב[[חצי האי סיני]]. בהנהגתו שליחה היא התפשטה ברחבי העולם. רבים מעובדי האלילים המירו את דתם לאיסלם. תחום שליטתה הגיע ב[[אירופה]] עד ל[[ספרד]]. | ה'''איסלם''' הינה דת, אשר בסיסה אמונה באל אחד, בספר ה"קוראן" ובשליח "מוחמד". היא נוסדה במאה ה-7 ב[[חצי האי סיני]]. בהנהגתו שליחה היא התפשטה ברחבי העולם. רבים מעובדי האלילים המירו את דתם לאיסלם. תחום שליטתה הגיע ב[[אירופה]] עד ל[[ספרד]]. | ||
==יחס היהדות לאיסלם== | |||
הרב יוסף בן הראש, רב היישוב [[שדי תרומות]] שב[[בית שאן|בקעת בית שאן]] במאמרו [http://www.angelfire.com/co4/amiel/4Benharush.htm יחסי יהודים-נכרים בזמן הזה - הזמנת נכרים לבית הכנסת - וכניסת יהודים לכנסיות ומסגדים] הביא את דעת ה[[רמב"ם]]. | |||
הרב בן הראש כתב:"מבחינה רעיונית היתה עמדת היהדות במהלך הדורות שונה לאיסלם מלנצרות. למרות סבלותיו האישיים ומצוקת עם ישראל בגלות ערב, השקפתו של הרמב"ם היתה כאזהרה, כי אל לנו לגמול להם כרעתם בעלילה תחת עלילה; ושומה עלינו על פי תורתנו שלא לסור מדרך האמת בבואנו לחרוץ משפט על טיב דתם, לגנות את הראוי לגנות, אבל גם לא להתעלם מן החיוב שבה." לעומת ה[[נצרות]] הרואה "שיתוף" בין האלוקים ו"אותו האיש" הרי :"דת האיסלם הינה מונותיאיסטית (אמונה באל אחד)". | |||
הוא הביא את דברי הרמב"ם:""אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומליבם, והם מייחדים לאל יתברך ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי (מונותיאיזם צרוף). ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים, שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם, אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר .והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואף שמתחילה היתה בבית-תפילתם עבודה זרה, עכשיו כולם לבם לשמים, וטעותם וטיפשותם בדברים אחרים הן שאי אפשר לאומרן בכתב, מפני פושעי ורשעי ישראל (המלשינים), אבל בייחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל" <ref>תשובות הרמב"ם סימן שס"ט</ref>. | |||
==כניסה למסגדים== | |||
הרב יוסף בן הרוש הביא את הדעות בנידון: | |||
[[הרב עובדיה יוסף|הגר"ע עובדיה יוסף]] הלאחר הבירור העקרוני האם המוסלמים עובדי ע"ז או לא ולאחר המסקנה שאין הם עובדי ע"ז הו הביע דעתו לגבי הכניסה למסגד:"ומעתה נראה שהמסגדים של הערבים אין להם דין בתי עבודה זרה, ומותר להיכנס בתוכם. ואפילו הר"ן שאמר שהואיל ומשתחוים לפניהם כעבודה של אלהות דין ע"ז יש להם, י"ל שאילו הוה שמיע ליה כל מ"ש הרמב"ם בתשובה לא היה אומר כן. שבודאי הרמב"ם היה בקי בהם ביותר..." <ref>שו"ת יביע אומר חלק ג', יו"ד סימן טו</ref> | |||
[[הרב אליעזר וולדינברג]] סבור אחרת בתשובתו <ref>שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד סימן צא, להרה"ג אליעזר וולדינברג שליט"א.</ref> "...ומה שכותב כבו' שהרב מן ההר שליט"א אמר לו משמי שלכל בית של דת אחרת יש דין של בית ע"ז, וגם למסגד, ושואל אותי אם זה נכון ומה מקור לכך. | |||
הנה אמנם כן נכון הדבר, וחילי דידי מדברי חדושי הר"ן בסנהדרין דף ס"א ע"ב ד"ה יכול, שכותב וז"ל: ולמדנו מכאן שהקדשים של כותים וגם המשוגע של הישמעאלים אע"פ שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות דין ע"א יש להן לכל דבר איסור של ע"א... הרי למדנו מפורש מדברי הר"ן דגם לעבודת הישמעאלים והשתחויתם לנביא השקר שלהם דין ע"א יש לקדשיהם לכל דבר, וא"כ ברור לפי"ז שגם בית המסגד שלהם שבו הם מבצעים עבודתם יש לו ג"כ דין של בית ע"א לכל דבר ואסור ליכנס לשם, וברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת". | |||
הרב יוסף בן הרוש כתב : "אך אין הדברים נפסקים כך להלכה לשיטת רוב פוסקי דורנו, והפסק המקובל עלינו הינו הפסק המובא בשיטת הרב עובדיה יוסף שליט"א." | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־11:11, 26 במאי 2009
|
|
האיסלם הינה דת, אשר בסיסה אמונה באל אחד, בספר ה"קוראן" ובשליח "מוחמד". היא נוסדה במאה ה-7 בחצי האי סיני. בהנהגתו שליחה היא התפשטה ברחבי העולם. רבים מעובדי האלילים המירו את דתם לאיסלם. תחום שליטתה הגיע באירופה עד לספרד.
יחס היהדות לאיסלם
הרב יוסף בן הראש, רב היישוב שדי תרומות שבבקעת בית שאן במאמרו יחסי יהודים-נכרים בזמן הזה - הזמנת נכרים לבית הכנסת - וכניסת יהודים לכנסיות ומסגדים הביא את דעת הרמב"ם.
הרב בן הראש כתב:"מבחינה רעיונית היתה עמדת היהדות במהלך הדורות שונה לאיסלם מלנצרות. למרות סבלותיו האישיים ומצוקת עם ישראל בגלות ערב, השקפתו של הרמב"ם היתה כאזהרה, כי אל לנו לגמול להם כרעתם בעלילה תחת עלילה; ושומה עלינו על פי תורתנו שלא לסור מדרך האמת בבואנו לחרוץ משפט על טיב דתם, לגנות את הראוי לגנות, אבל גם לא להתעלם מן החיוב שבה." לעומת הנצרות הרואה "שיתוף" בין האלוקים ו"אותו האיש" הרי :"דת האיסלם הינה מונותיאיסטית (אמונה באל אחד)".
הוא הביא את דברי הרמב"ם:""אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומליבם, והם מייחדים לאל יתברך ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי (מונותיאיזם צרוף). ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים, שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם, אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר .והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואף שמתחילה היתה בבית-תפילתם עבודה זרה, עכשיו כולם לבם לשמים, וטעותם וטיפשותם בדברים אחרים הן שאי אפשר לאומרן בכתב, מפני פושעי ורשעי ישראל (המלשינים), אבל בייחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל" [1].
כניסה למסגדים
הרב יוסף בן הרוש הביא את הדעות בנידון:
הגר"ע עובדיה יוסף הלאחר הבירור העקרוני האם המוסלמים עובדי ע"ז או לא ולאחר המסקנה שאין הם עובדי ע"ז הו הביע דעתו לגבי הכניסה למסגד:"ומעתה נראה שהמסגדים של הערבים אין להם דין בתי עבודה זרה, ומותר להיכנס בתוכם. ואפילו הר"ן שאמר שהואיל ומשתחוים לפניהם כעבודה של אלהות דין ע"ז יש להם, י"ל שאילו הוה שמיע ליה כל מ"ש הרמב"ם בתשובה לא היה אומר כן. שבודאי הרמב"ם היה בקי בהם ביותר..." [2]
הרב אליעזר וולדינברג סבור אחרת בתשובתו [3] "...ומה שכותב כבו' שהרב מן ההר שליט"א אמר לו משמי שלכל בית של דת אחרת יש דין של בית ע"ז, וגם למסגד, ושואל אותי אם זה נכון ומה מקור לכך.
הנה אמנם כן נכון הדבר, וחילי דידי מדברי חדושי הר"ן בסנהדרין דף ס"א ע"ב ד"ה יכול, שכותב וז"ל: ולמדנו מכאן שהקדשים של כותים וגם המשוגע של הישמעאלים אע"פ שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות דין ע"א יש להן לכל דבר איסור של ע"א... הרי למדנו מפורש מדברי הר"ן דגם לעבודת הישמעאלים והשתחויתם לנביא השקר שלהם דין ע"א יש לקדשיהם לכל דבר, וא"כ ברור לפי"ז שגם בית המסגד שלהם שבו הם מבצעים עבודתם יש לו ג"כ דין של בית ע"א לכל דבר ואסור ליכנס לשם, וברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת".
הרב יוסף בן הרוש כתב : "אך אין הדברים נפסקים כך להלכה לשיטת רוב פוסקי דורנו, והפסק המקובל עלינו הינו הפסק המובא בשיטת הרב עובדיה יוסף שליט"א."
הערות שוליים