אפוטרופוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כאשר ישנם יתומים קטנים, ממנים אדם שיתעסק בצורכיהם''' {{מקור| | '''כאשר ישנם יתומים קטנים, ממנים אדם שיתעסק בצורכיהם''' {{מקור|הסוגיא בגיטין נב, בסוגיא זו האריך דברי גאונים ז|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', האפוטרופוס מוציא, מכניס, בונה, סותר, שוכר, נוטע, זורע בנכסי הקטנים, וכן מאכילן ומשקן {{מקור| | '''לדוגמא''', האפוטרופוס מוציא, מכניס, בונה, סותר, שוכר, נוטע, זורע בנכסי הקטנים, וכן מאכילן ומשקן {{מקור|שו"ע חו"מ רצ-ז|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''הממנה את האפוטרופוס''' הוא המוריש (קודם שמת), ואם לא מינה - בית דין חייבים למנות, שבית דין הוא אביהם של יתומים {{מקור| | '''הממנה את האפוטרופוס''' הוא המוריש (קודם שמת), ואם לא מינה - בית דין חייבים למנות, שבית דין הוא אביהם של יתומים {{מקור|שו"ע חו"מ רצ-א|כן}}. | ||
'''שוטה וחרש''' דינם כקטנים, ומעמידים להם אפוטרופוס {{מקור| | '''שוטה וחרש''' דינם כקטנים, ומעמידים להם אפוטרופוס {{מקור|שו"ע חו"מ רצ-כז|כן}}. | ||
'''אפוטרופוס שמעיד ליתומים''', כגון שמעיד שחייבים להם מעות או שהם חייבים לאחר - יש בזה שלוש דעות האם נאמן {{מקור| | '''אפוטרופוס שמעיד ליתומים''', כגון שמעיד שחייבים להם מעות או שהם חייבים לאחר - יש בזה שלוש דעות האם נאמן {{מקור|דברי גאונים ז-ב|כן}}: | ||
א) אינו נאמן {{מקור| | א) אינו נאמן {{מקור|ש"ך חו"מ רצ-טז, והוסיף שאם הלווה מודה שהאפוטרופוס הלווהו מעות של היתומים - כן נאמן, שאז הלווה עשאו שליש|כן}}. | ||
ב) כן נאמן {{מקור| | ב) כן נאמן {{מקור|שבות יעקב ח"ב קעא|כן}}. | ||
ג) אם ידו של האפוטרופוס באמצע (שהוא הלווה בשבילם את המעות) - אינו נאמן, אך אם אין ידו באמצע (שאביהם הלווה) - כן נאמן {{מקור| | ג) אם ידו של האפוטרופוס באמצע (שהוא הלווה בשבילם את המעות) - אינו נאמן, אך אם אין ידו באמצע (שאביהם הלווה) - כן נאמן {{מקור|בשמים ראש קיז|כן}}. | ||
'''טענה שאינה שכיחה''', אע"פ שבית דין לא טוענים אותה בשביל יתומים (בדין טענינן), אפוטרופוס כן יכול לטעון בשבילם {{מקור| | '''טענה שאינה שכיחה''', אע"פ שבית דין לא טוענים אותה בשביל יתומים (בדין טענינן), אפוטרופוס כן יכול לטעון בשבילם {{מקור|דברי גאונים ז-ו|כן}}. | ||
'''חזקת נזיקין''' (כגון היזק ראיה) שאדם החזיק כמה שנים נגד היתום, והאפוטרופוס לא מיחה בו - החזקה לא מועילה, שהרי האפוטרופוס לא יכול למחול בלי תועלת ליתום, וגם אם מחל אינו מחול {{מקור| | '''חזקת נזיקין''' (כגון היזק ראיה) שאדם החזיק כמה שנים נגד היתום, והאפוטרופוס לא מיחה בו - החזקה לא מועילה, שהרי האפוטרופוס לא יכול למחול בלי תועלת ליתום, וגם אם מחל אינו מחול {{מקור|דברי גאונים סט-יג|כן}}. | ||
'''לעשות פשרה''' - נחלקו האחרונים האם האפוטרופוס יכול לפשר עבור היתומים {{מקור| | '''לעשות פשרה''' - נחלקו האחרונים האם האפוטרופוס יכול לפשר עבור היתומים {{מקור|מהרלב"ח צה: יכול, שו"ת פני משה ח"א ט: לא יכול. הובאו בדברי גאונים ז-יא|כן}}. | ||
'''אפוטרופוס שפשע''' בנכסי היתומים, כגון שהלווה בלא משכון - בפשטות חייב, אך הרמב"ן חידש שפטור {{מקור| | '''אפוטרופוס שפשע''' בנכסי היתומים, כגון שהלווה בלא משכון - בפשטות חייב, אך הרמב"ן חידש שפטור {{מקור|הובא בש"ך חו"מ רצ-כה|כן}}. אמנם כשהזיק בידיים גם הרמב"ן מודה שחייב, וכן הוא מודה באפוטרופוס שמינו בית דין {{מקור|דברי גאונים ז-יג|כן}}. | ||
'''למכור את נכסי היתומים''' ולהניח את המעות בעסק - אינו רשאי {{מקור| | '''למכור את נכסי היתומים''' ולהניח את המעות בעסק - אינו רשאי {{מקור|שו"ע חו"מ רצ-יא|כן}}, וגם בדיעבד אם עבר ומכר - מכירתו לא חלה {{מקור|מהריב"ל ח"א עח וח"ד כח, לחם רב רט, דברי גאונים ז-טז|כן}}. | ||
'''יד האפוטרופוס''' דינה כיד היתום ותפיסתו מועילה עבורם. ולכן יכול לתפוס בשבילם גם כשחב לאחרים, וכן יכול לטעון בשבילם "קים לי" {{מקור| | '''יד האפוטרופוס''' דינה כיד היתום ותפיסתו מועילה עבורם. ולכן יכול לתפוס בשבילם גם כשחב לאחרים, וכן יכול לטעון בשבילם "קים לי" {{מקור|שו"ת ברכת יוסף כ|כן}}. | ||
'''כשהיתומים נעשו גדולים''' האפוטרופוס נותן להם את ממון המוריש {{מקור| | '''כשהיתומים נעשו גדולים''' האפוטרופוס נותן להם את ממון המוריש {{מקור|שו"ע חו"מ רצ-טז|כן}}. וזמן גדלותם הוא י"ג לזכר וי"ב לנקבה {{מקור|ריב"ש תסח, מהריב"ל ח"ב עו, דברי גאונים ז-יז|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||