אפרסמון והלכותיו
|
|
אפרסמון והלכותיו נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר הנושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בוא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון היה באפרסמון כאחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. על המאמר הקודם התבסס הערך בושם האפרסמון.
בערך זה, האפרסמון והלכותיו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ למקדש. בתקווה כי האפרסמון ישוב לארץ ישראל כצמח תרבות ואולי גם לצורך הפקת בושם מסחרי.
מצוות התויות בארץ
שביעית
החיוב של בושם אפרסמון בקדושת שביעית הוא במחלוקת: לדעת חכמים חייב, ולדעת רבי שמעון פטור, והלכה כמותו. לכתחילה, אין להכין "שמן עָרֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון [1]. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית [2]
האפרסמון אינו חייב בערלה. העץ שאינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו לכאורה פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל [3]. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם הרמב"ם.
היות והשתמשו בשיקוי המיוצר מאפרסמון, יחד עם יין ומים, בתור מחזק ומרפא לאדם והוא לא נועד לאכילה לאנשים בריאים, הרי התקנתו בשבת נאסרה [4]. יחד עם זאת, אם אכל ממנו ביום הכיפורים הוא פטור היות והוא נחשב לתרופה. העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות [5] . רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" [6]. עם זאת, שמן האפרסמון חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכית אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשון יוקרו מדטבר בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל. הנוהג לערב שמן אפרסמון בשמן אחר יעידו הקנקנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ועליהם נמצאה הכתובת "בלסנה" או בלזמה" - שמותיו היוונים של האפרסמון. [7] במדרש תנחומא לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.
על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".
- ↑ מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו
- ↑ הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו
- ↑ אפרסמון והלכותיו - זהר עמר
- ↑ רמב"ם הלכות שבת כ"ב, י"א
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, םרק א' סוף הלכה ג': " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"
- ↑ מסכת ברכות מ"ג, א,
- ↑ Y.Yadin & G .Nave , Masada I The Yigael Yadin Excavacation 1963-1965 Final Report , Jerusalem 1989,p.47 מצוטט בהערה אפרסמון והלכותיו - זהר עמר