אשרי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרק תהילים הנאמר בתפילה 3 פעמים ביום, פותח בפסוק "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" (תהילים פרק פ"ד, פסוק ה'), ולאחריו פרק קמ"ה בתהילים - "תהילה לדוד".

תוכן הפרק[edit]

הפרק עוסק בשבח ה' ותפארתו.

זמני אמירתו[edit]

אומרים "אשרי" 3 פעמים בכל יום, פעם אחת בפסוקי דזמרה, פעם אחת לפני קדושה דסידרא ופעם אחת בתחילת מנחה.

בשבת ויום טוב אומרים "אשרי" לפני מוסף לפני הכנסת ספר תורה, ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.

מעלתו וטעם אמירתו[edit]

בגמרא (ברכות ד,ב) מובא שכל האומר 'תהילה לדוד' (אשרי) שלוש פעמים ביום- מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הגמרא מטעימה שזה משום שתי מעלות שיש בו: בפרק קיימות כל אותיות הא"ב, יש בו את הפסוק "נותן לחם לכל בשר".

הרב קוק (עין אי"ה ברכות א, כא) מסביר את שתי שבחי המזמור כשבח אחד. לדבריו הא"ב שבמזמור מסמלים את אותיות התורה, שהאדם יכול להתעלות לרוחניות באמצעות לימודה. אך, גם מי שמתעלה בתורה צריך תמיכה על מנת שלא יצטרך להפסיק מלימודו, ולכן נאמרה גם הבטחת הפרנסה "פותח את ידך" הנותנת לאדם את ההתעלות הרוחנית ללא הפסק. באופן נוסף פירש, שאותיות הא"ב מבטאות את האמונה בבריאת העולם על ידי הקב"ה, כמו שמובא בהקדמת הזוהר שהעולם נברא באותיות התורה. אך גם מי שמאמין בבריאת העולם עלול לחשוב שהקב"ה עזב את הארץ, ועל כן המזמור שלם רק כאשר הוא כולל גם שבח על השגחתו של הקב"ה שלא עזב את העולם מאז בריאתו.

המשך חכמה, הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב"ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב"ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה' "הנותן לחם לכל בשר" בתוך חוקי הטבע.

כוונה בפרק[edit]

הגמרא קובעת שיש לכוון במיוחד בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", ומי שלא כיוון צריך לחזור לאומרו. יש הסוברים, שהסיבה שאנו אומרים שלוש פעמים ביום אשרי היא מכיוון שחוששים שמא לא יכוון האדם באמירת הפסוק, ולכן נקבע לומר שלוש פעמים אשר על מנת שלפחות פעם אחת יאמר את הפסוק בכוונה ולא יפשע[1]. מנגד, יש האומרים שהחיוב הוא לומר שלוש פעמים ביום ללא קשר לכוונה, וכן משמע מדברי הגמרא הקובעת שיש לומר את המזמור שלוש פעמים ביום[2]. מי שלא כיוון באמירת הפסוק עליו לחזור ולאומרו שוב[3], יש מחלוקת האם צריך לחזור על כל המזמור, או לחזור מפסוק "פותח את ידך" עד לסופו, משום שכל שנאמר לאחר שלא כיוון בפסוק לא נחשב, והמשנ"ב פסק להחמיר כשיטה השניה[4].

כיום אין מכוונים בתפילה[edit]

המגן אברהם [5] הקשה מדוע השו"ע פוסק שמי שלא כיוון באשרי יאמר שוב? הרי כבר פסק[6] שמכיוון שכיום אין אנו מכוונים בתפילה- מי שלא כיוון בשמונה עשרה לא יחזור?

הישועות יעקב מתרץ, שפסק השו"ע שמי שלא כיוון אינו חוזר, נובע מכך שיש בזה חשש ברכה לבטלה, אך באמירת אשרי בה אין חשש של ברכה לבטלה- רשאי לחזור ולברך. ואומר שגם אין לחשוש להפסק בפסקד"ז משום שכמו שאנו מפסיקים לקדיש וקדושה, כך ניתן גם להפסיק לאמירת אשרי שגם היא שבח למקום.

ע"פ הקבלה מרומזים שמות קדושים בראשי וסופי התיבות של המילים "פותח את ידך" שהם אפ"י חת"ך, והם גם רמז לשבירת הגאווה (האף).

חסרון האות נו"ן[edit]

על אף שכל הפרק מסודר לפי סדר אל"ף בי"ת - האות נו"ן חסרה. הגמרא מסבירה את חסרון האות משום שהיא מלשון נפילה כדברי הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה,ב) ובפסוק הבא יש כעין השלמה לדבר "סומך ה' לכל הנופלים".

הרשב"א (שו"ת מט) מסביר שעל אף שישנם הרבה פסוקי פורענות המתחילים באותיות שונות, דווקא האות נ' לא מוזכרת בפרק משום שזו פורענות שאין לאחריה תקומה ("לא תוסיף קום").

  1. רב עמרם גאון, וכן הרא"ש
  2. רמב"ם
  3. שו"ע סימן מח
  4. כשיטת הלבוש
  5. שם, ו
  6. קא,א