בזיון קדשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
איסור לבזות את ה[[קרבנות]], בין אם הם כשרים להקרבה ובין אם הם פסולים להקרבה.
איסור '''בזיון קדשים''' הוא איסור לבזות את ה[[קרבנות]], בין אם הם כשרים להקרבה ובין אם הם פסולים להקרבה.
 
 


כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו.
כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו.


משום כך, [[בכור]] או [[מעשר בהמה]] שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר [[חולין]].


משום כך, [[בכור]] או [[מעשר בהמה]] שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר [[חולין]].








[[קטגוריה: קרבנות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]

גרסה אחרונה מ־13:04, 11 באפריל 2011

איסור בזיון קדשים הוא איסור לבזות את הקרבנות, בין אם הם כשרים להקרבה ובין אם הם פסולים להקרבה.

כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו.

משום כך, בכור או מעשר בהמה שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר חולין.