בנימין זאב הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". הוא הקים את התנועה הציונית ןכנס את הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 בבזל. בו הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב [[עם ישראל]] בסוף המאה ה-19]]. יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" וכך הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] מקור:'''יונינה דיסון'''.
'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". הוא הקים את התנועה הציונית ןכנס את הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 בבזל. בו הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב [[עם ישראל]] בסוף המאה ה-19. יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" וכך הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] מקור:'''יונינה דיסון'''.
 
==המניע==
 
היותו של הרצל עיתונאי הביא אותו לבירת [[צרפת]] בתקופה שבה התרחש אחד האירועים [[אנטישמיות|האנטישמיים]] החמורים - האשמת הקצין היהודי בצבא צרפת בבגידה.  הרצל, שהיה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!" בעת הסרת דרגותיו של דרייפוס בפומבי, לאחר הרשעתו בדין. בעקבות זאת  שוכנע הרצל שהיהודים יצליחו לשרוד רק כאשר יעזבו את הגולה  ויקימו מדינה יהודית ריבונית ועצמאית. כך החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.





גרסה מ־16:02, 7 באוקטובר 2008

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


בנימין זאב הרצל (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". הוא הקים את התנועה הציונית ןכנס את הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 בבזל. בו הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב עם ישראל בסוף המאה ה-19. יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר היה אז רבה של יפו וה"מושבות" וכך הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] מקור:יונינה דיסון.

המניע

היותו של הרצל עיתונאי הביא אותו לבירת צרפת בתקופה שבה התרחש אחד האירועים האנטישמיים החמורים - האשמת הקצין היהודי בצבא צרפת בבגידה. הרצל, שהיה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!" בעת הסרת דרגותיו של דרייפוס בפומבי, לאחר הרשעתו בדין. בעקבות זאת שוכנע הרצל שהיהודים יצליחו לשרוד רק כאשר יעזבו את הגולה ויקימו מדינה יהודית ריבונית ועצמאית. כך החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.



קישורים חיצוניים