בנימין זאב הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". בשנת 1897 הרצל כנס את הקונגרס הציוני הראשון ב[[בזל]] אשר ב[[שוויץ]]. בקונגרס הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב [[עם ישראל]] בסוף המאה ה-19. | |||
'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". | |||
יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" וכך הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] מקור:'''יונינה דיסון'''. | יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . וכך הוא הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] <ref>מקור:'''יונינה דיסון'''</ref>. | ||
היחס של שומרי המסורת לבנימין זאב הרצל הוא מסוייג, למרות תרומתו להקמת מדינת ישראל. | היחס של שומרי המסורת לבנימין זאב הרצל הוא מסוייג, למרות תרומתו להקמת מדינת ישראל. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
==המניע== | ==המניע== | ||
הרצל היה עיתונאי ב[[פאריז]] , בירת [[צרפת]], בתקופה שבה התרחש אחד האירועים [[אנטישמיות|האנטישמיים]] הקשים: קצין יהודי בכיר, אלפרד דרייפוס, הואשם בבגידה במולדת. בעקבות משפטו הפומבי ואירועים ודומים לו, הרצל גיבש דעה לפיה, על היהודים להקים מדינה יהודית. מכאן, החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני. | |||
==מדינת היהודים== | ==מדינת היהודים== | ||
בשנת 1896 הרצל נקט את צעדו הראשון | בשנת 1896 הרצל נקט את צעדו הראשון לקידום רעיונותיו . הוא חבר את ספרו "מדינת היהודים" , שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים . בשנת 1898 נסע הרצל ל[[ארץ ישראל]] במטרה להיפגש עם הקייזר הגרמני - שליט [[גרמניה]] - כדי שיקדם את התיישבות יהודית בארץ. הוא היפנה אותו לסולטן התורכי - שליט תורכיה- אשר הסכים תמורת ממון רב לאפשר את היישוב היהודי. הרצל הצליח לגייס רק חלק מהממון הנדרש באמצעות חברת "אוצר התיישבות היהודים". הכסף שימש בסופו של דבר להקמת "חברת אנגלו פלשתינה" -לימים "בנק לאומי לישראל". | ||
==הקונגרס הציוני הראשון== | ==הקונגרס הציוני הראשון== | ||
בשנת 1897 הרצל כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" | בשנת 1897 הרצל כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" בבאזל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו, בעיקר במזרח אירופה, בעקבות פרסום ספרו "מדינת היהודים" . הקונגרס היה כינוס פומבי של 220 נציגי יהודים מ-24 ארצות, והווה בסיס להקמת התנועה הציונית. | ||
==תנועת המזרחי== | ==תנועת המזרחי== | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
==היהדות האורתודוקסית== | ==היהדות האורתודוקסית== | ||
אגודת ישראל, אשר הנהיגה את תנועת היהדות האורתודוקסית לא הסכימה לדעה זאת: ראשית, היא ראתה בה "דחיקת הקץ" - כלומר פעולה לקירוב הגאולה וביאת המשיח,ושנית, שיתוף פעולה עם ה"משכילים". | אגודת ישראל, אשר הנהיגה את תנועת היהדות האורתודוקסית לא הסכימה לדעה זאת: ראשית, היא ראתה בה "דחיקת הקץ" - כלומר פעולה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, ושנית, היה בכך מעין שיתוף פעולה עם ה"משכילים". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/judaism-460.htm הרב קוק: ההריסה אל המדרגה החדשה] - המאמר התפרסם במוסף "הצופה" בסוכות יח' תשרי תשס"ו 21.10.05 | * [http://www.e-mago.co.il/Editor/judaism-460.htm הרב קוק: ההריסה אל המדרגה החדשה] - המאמר התפרסם במוסף "הצופה" בסוכות יח' תשרי תשס"ו 21.10.05 | ||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:התנועה הציונית]] | [[קטגוריה:התנועה הציונית]] | ||
גרסה מ־22:56, 7 באוקטובר 2008
|
|
בנימין זאב הרצל (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה המדינה". בשנת 1897 הרצל כנס את הקונגרס הציוני הראשון בבזל אשר בשוויץ. בקונגרס הכריז: "כאן ייסדתי את מדינת היהודים". הוא לא זכה לתמיכה מהיהדות המסורתית, שכן הוא ראה ב"השכלה" את הדרך אשר תוביל את עם ישראל לעתידו. אותו "השכלה" אשר גרמה להתבוללות רבה בקרב עם ישראל בסוף המאה ה-19.
יחד זאת, תרומתו זכתה להכרה ב"הספד ירושלים" שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר היה אז רבה של יפו וה"מושבות" בשנת 1904 . וכך הוא הספידו: ""והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" [ מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים"] [1].
היחס של שומרי המסורת לבנימין זאב הרצל הוא מסוייג, למרות תרומתו להקמת מדינת ישראל.
המניע
הרצל היה עיתונאי בפאריז , בירת צרפת, בתקופה שבה התרחש אחד האירועים האנטישמיים הקשים: קצין יהודי בכיר, אלפרד דרייפוס, הואשם בבגידה במולדת. בעקבות משפטו הפומבי ואירועים ודומים לו, הרצל גיבש דעה לפיה, על היהודים להקים מדינה יהודית. מכאן, החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.
מדינת היהודים
בשנת 1896 הרצל נקט את צעדו הראשון לקידום רעיונותיו . הוא חבר את ספרו "מדינת היהודים" , שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים . בשנת 1898 נסע הרצל לארץ ישראל במטרה להיפגש עם הקייזר הגרמני - שליט גרמניה - כדי שיקדם את התיישבות יהודית בארץ. הוא היפנה אותו לסולטן התורכי - שליט תורכיה- אשר הסכים תמורת ממון רב לאפשר את היישוב היהודי. הרצל הצליח לגייס רק חלק מהממון הנדרש באמצעות חברת "אוצר התיישבות היהודים". הכסף שימש בסופו של דבר להקמת "חברת אנגלו פלשתינה" -לימים "בנק לאומי לישראל".
הקונגרס הציוני הראשון
בשנת 1897 הרצל כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" בבאזל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו, בעיקר במזרח אירופה, בעקבות פרסום ספרו "מדינת היהודים" . הקונגרס היה כינוס פומבי של 220 נציגי יהודים מ-24 ארצות, והווה בסיס להקמת התנועה הציונית.
תנועת המזרחי
בשנת 1902 , במסגרת ההסתדרות הציונית הוקמה תנועת המזרחי. עם הקמתה, הכריזה המזרחי על עצמה כסיעה של יהודים דתיים, שפועלים בתוך המנגנון החילוני של ההסתדרות הציונית. הרב ריינס, ממייסדי התנועה סבר כי מטרתה היא "לכבוש את ההסתדרות מבפנים" על ידי הצטרפות של המוני חרדים ממזרח אירופה.
היהדות האורתודוקסית
אגודת ישראל, אשר הנהיגה את תנועת היהדות האורתודוקסית לא הסכימה לדעה זאת: ראשית, היא ראתה בה "דחיקת הקץ" - כלומר פעולה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, ושנית, היה בכך מעין שיתוף פעולה עם ה"משכילים".
קישורים חיצוניים
- הרב קוק: ההריסה אל המדרגה החדשה - המאמר התפרסם במוסף "הצופה" בסוכות יח' תשרי תשס"ו 21.10.05
הערות שוליים
- ↑ מקור:יונינה דיסון