ברכת בונה ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: הברכה השלישית של ברכת המזון. דוד ושלמה תיקנוה, דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הברכה השלישית של ברכת המזון. [[דוד]] ו[[שלמה]] תיקנוה, דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש". | [[ברכת בונה ירושלים]] היא הברכה השלישית של ברכת המזון. [[דוד]] ו[[שלמה]] תיקנוה, דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש". | ||
==נוסח הברכה== | |||
{{ציטוטון|ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו ברוך אתה ה' בונה ירושלים, אמן}}. | |||
דרשו חכמים (ברכות מח): | דרשו חכמים (ברכות מח): {{ציטוטון|וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה -"הטובה"- זו ברכת בונה ירושלים, וכן אומר הכתוב (דברים ג, כה): "ההר הטוב הזה", ופירשו חכמים: זו ירושלים}}. | ||
==אמן אחר ברכת עצמו== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אמן אחר ברכת עצמו]]}} | |||
על אף שאין ראוי לאדם לענות אמן אחר ברכות עצמו, הגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות מה ב|בבלי-ברכות|מה|ב}} מביאה שבברכת בונה ירושלים על האדם לענות אמן לאחר שהוא מברך: {{ציטוטון|תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה? לא קשיא הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות}}. המפרשים נחלקו האם הכוונה בדווקא לברכת בונה ירושלים או שהיא מהווה מודל לשאר ברכות בהן ניתן לענות אמן אחר ברכות עצמו: | |||
[[רב יהודאי גאון]] ו[[רב האי גאון]] הסבירו כי יש לענות אמן אחר כל פעם שהאדם מברך ברכה אחרונה. לשיטתם, היה ראוי לענות אמן אחר כל ברכה, אלא שאחר ברכה ראשונה לפני האכילה יש בכך הפסק בין הברכה לאכילה (וכן ב[[ברכת המצוות]]) ולכן עונים אמן רק בברכות שאין לאחריהן מעשה ואין בכך הפסק כגון ברכה אחרונה על האכילה או ברכת שים שלום שבסוף שמונה עשרה, כאשר ברכת בונה ירושלים מובאת כדוגמא לכך. | |||
מנגד, ה[[רמב"ם]]{{הערה|ברכות א, טז}} פסק שיש לענות אמן לאחר כל ברכה שהיא סיום של סדרת ברכות, כשם שברכת בונה ירושלים היא סיום של הברכות מדאורייתא של [[ברכת המזון]]. על פי שיטתו הוא פסק כייש לענות גם לאחר ברכת השכיבנו שהיא סוף קריאת שמע בערבית{{הערה|בסוף ברכות קריאת שמע בשחרית לא נהוג לענות אמן אחר ברכות עצמו לפי שיש בכך הפסק בין גאולה לתפילה}} וכן בסוף ההלל. כהמשך לשיטה זו, [[הרשב"א]] מסביר שהברייתא נתנה את בונה ירושלים בתור דוגמא בתור רבותא- שעל אף שבימינו ישנם ברכות נוספות לאחר הברכה, עדיין עונים אמן משום שהיא סוף הברכות מדאורייתא{{הערה|הנצי"ב (מרומי שדה ברכות מה, ב) הסביר שחלקו בהבנת מהות האמן. לשיטת הגאונים מטרת עניית האמן היא לחזק את הברכה וממילא אין פסול בכך שהאדם יחזק את ברכת עצמו. מנגד, הראשונים הבינו כי מקור עניית האמן הוא מדברי הפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוהינו" (כפי שגם לומדת הגמרא) וממילא מהות האמן הוא לחזק את דברי האחר ולא ניתן לענות על דברי עצמו אלא במקרים מיוחדים כגון להפסיק בין ברכות דאורייתא ודרבנן בברכת המזון}}. | |||
אמנם, [[תוספות]] הביאו כי המנהג הוא לענות אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים. ה[[מגן אברהם]]{{הערה|או"ח סימן רטו ב}} הסביר בשיטתם כי עניית האמן באה להבדיל בין שלושת הברכות הראשונות בברכת המזון שהן מדאורייתא, לברכה שלישית שהיא מדרבנן ולכן דווקא שם מתאים לענות אמן אחר ברכות עצמו. אמנם, ו | |||
להלכה, השו"ע {{#makor-new:אורח חיים רטו א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רטו|א}} פסק כשיטת הרמב"ם כי יש לענות אמן אחר כל מספר ברכות הקשורות אלו לאלו כגון ברכת ישתבח שהיא סוף פסוקי דזמרה או ברכת יהללוך שהיא סוף ההלל. מנגד, ה[[רמ"א]] פסק כשיטת התוספות כי יש לענות אמן רק לאחר ברכת בונה ירושלים על מנת להבדיל בין ברכות דאורייתא וברכות דרבנן בברכת המזון. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/102288 האם עונים אמן אחר ברכת השכיבנו?] הרב עזריה אריאל | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/129398 עניית אמן על ברכת עצמו] הרב מיכאל יומטוביאן | |||
[[קטגוריה:ברכות]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־11:59, 23 בפברואר 2022
|
|
ברכת בונה ירושלים היא הברכה השלישית של ברכת המזון. דוד ושלמה תיקנוה, דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש".
נוסח הברכה[עריכה]
"ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו ברוך אתה ה' בונה ירושלים, אמן".
דרשו חכמים (ברכות מח): "וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה -"הטובה"- זו ברכת בונה ירושלים, וכן אומר הכתוב (דברים ג, כה): "ההר הטוב הזה", ופירשו חכמים: זו ירושלים".
אמן אחר ברכת עצמו[עריכה]
- ערך מורחב - אמן אחר ברכת עצמו
על אף שאין ראוי לאדם לענות אמן אחר ברכות עצמו, הגמרא בברכות ברכות מה ב מביאה שבברכת בונה ירושלים על האדם לענות אמן לאחר שהוא מברך: "תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה? לא קשיא הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות". המפרשים נחלקו האם הכוונה בדווקא לברכת בונה ירושלים או שהיא מהווה מודל לשאר ברכות בהן ניתן לענות אמן אחר ברכות עצמו:
רב יהודאי גאון ורב האי גאון הסבירו כי יש לענות אמן אחר כל פעם שהאדם מברך ברכה אחרונה. לשיטתם, היה ראוי לענות אמן אחר כל ברכה, אלא שאחר ברכה ראשונה לפני האכילה יש בכך הפסק בין הברכה לאכילה (וכן בברכת המצוות) ולכן עונים אמן רק בברכות שאין לאחריהן מעשה ואין בכך הפסק כגון ברכה אחרונה על האכילה או ברכת שים שלום שבסוף שמונה עשרה, כאשר ברכת בונה ירושלים מובאת כדוגמא לכך.
מנגד, הרמב"ם[1] פסק שיש לענות אמן לאחר כל ברכה שהיא סיום של סדרת ברכות, כשם שברכת בונה ירושלים היא סיום של הברכות מדאורייתא של ברכת המזון. על פי שיטתו הוא פסק כייש לענות גם לאחר ברכת השכיבנו שהיא סוף קריאת שמע בערבית[2] וכן בסוף ההלל. כהמשך לשיטה זו, הרשב"א מסביר שהברייתא נתנה את בונה ירושלים בתור דוגמא בתור רבותא- שעל אף שבימינו ישנם ברכות נוספות לאחר הברכה, עדיין עונים אמן משום שהיא סוף הברכות מדאורייתא[3].
אמנם, תוספות הביאו כי המנהג הוא לענות אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים. המגן אברהם[4] הסביר בשיטתם כי עניית האמן באה להבדיל בין שלושת הברכות הראשונות בברכת המזון שהן מדאורייתא, לברכה שלישית שהיא מדרבנן ולכן דווקא שם מתאים לענות אמן אחר ברכות עצמו. אמנם, ו
להלכה, השו"ע אורח חיים רטו א פסק כשיטת הרמב"ם כי יש לענות אמן אחר כל מספר ברכות הקשורות אלו לאלו כגון ברכת ישתבח שהיא סוף פסוקי דזמרה או ברכת יהללוך שהיא סוף ההלל. מנגד, הרמ"א פסק כשיטת התוספות כי יש לענות אמן רק לאחר ברכת בונה ירושלים על מנת להבדיל בין ברכות דאורייתא וברכות דרבנן בברכת המזון.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האם עונים אמן אחר ברכת השכיבנו? הרב עזריה אריאל
- עניית אמן על ברכת עצמו הרב מיכאל יומטוביאן
הערות שוליים
- ↑ ברכות א, טז
- ↑ בסוף ברכות קריאת שמע בשחרית לא נהוג לענות אמן אחר ברכות עצמו לפי שיש בכך הפסק בין גאולה לתפילה
- ↑ הנצי"ב (מרומי שדה ברכות מה, ב) הסביר שחלקו בהבנת מהות האמן. לשיטת הגאונים מטרת עניית האמן היא לחזק את הברכה וממילא אין פסול בכך שהאדם יחזק את ברכת עצמו. מנגד, הראשונים הבינו כי מקור עניית האמן הוא מדברי הפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוהינו" (כפי שגם לומדת הגמרא) וממילא מהות האמן הוא לחזק את דברי האחר ולא ניתן לענות על דברי עצמו אלא במקרים מיוחדים כגון להפסיק בין ברכות דאורייתא ודרבנן בברכת המזון
- ↑ או"ח סימן רטו ב