גליל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגליל הוא חבל בצפונה של ארץ ישראל. תחומו הטבעי הוא: בצפון - נהר הליטני, במערב -הים התיכון, בדרום - עמק יזרעאל ובמזרח - נהר הירדן. הגליל כולל מיגוון של אזורים, השונים זה מזה, באקלים, בקרקע ואוכלוסייה.

הרי החרמון מצויים בצפון מזרח הגליל. רכס ההרים כוללים את פיסגת ההר הגבוה של ארץ ישראל 2,236 מטרים מעל פני הים. הפסגה הגבוהה של הר החרמון היא בגובה 2,814 מטרים ונמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים.

הגליל העליון הוא התחום מנהר הליטני עד לבקעת בית הכרם, בפועל כביש עכו - צפת. הוא כולל בתוכו הבקעה הדרומית מנהר הליטני, הנחשבת לנחלות שבט אשר ושבט נפתלי. תחום הבקעה הוא בטווח של 30 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינה ישראל. בבקעה שפע מים, אדמה פוריה וצפיפות יחסית של אוכלוסייה. בשנת 2008 אין בה יהודים.

הגליל התחתון הוא מבקעת בית הכרם לעמק יזרעאל.

הגליל המערבי או שפלת עכו הוא השטח המישורי של הגליל הנושק לים התיכון, מעכו עד ראש הנקרה.

הגליל המזרחי הוא השטח מישורי בבקעת הירדן ממטולה בצפון ועד עמיעד בדרום. את החלק העליון של הגליל המזרחי נוהגים לכנות אצבע הגליל לפי צורתו.

בין הגליל העליון לגליל התחתון

יהוסף שוורץ, מחבר הספר בנושא ידיעת הארץ הראשון על ארץ ישראל הוא ספר תבואות הארץ דן באבחנה בין תחומי הגליל: העליון לעומת התחתון.

לפי נחלות השבטים: הגליל העליון בתחום הנחלות של שבט אשר ושבט נפתלי, ואילו הגליל התחתון - נחלות שבט יששכר ושבט זבולון.

התלמוד הירושלמי במסכת שביעית נאמר:

"שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון מכפר חנניא ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא העמק וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת (דף כה,ב פרק ט הלכה ב משנה ).

האבחנה הבסיסית תואמת את המקובל בימינו. כפר חנניה נמצא על כביש עכו-צפת. עם זאת, עצי [[שקמה|שקמים] אין היום באזור.

כאשר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים מתאר את חלוקת ארץ ישראל לאזורי שליטה של מםקדי הצבא הוא כותב שהוא ממונה על הגנת הגליל, כדלקמן : "ועל שתי ארצות גליל - יוסף בן מתתיה ועל גבול שלטונו נחשבה גם גמלא הבצורה "[1]