==הגדרה==
דבר של הקדש, לאחר שנעשתה בו המצוה האמורה בו, פקעה קדושתו ממנו, ואין בו משום מעילה.
מקור וטעם
מקורו ממסכת פסחים כו.
בדינים שונים
- אדם שנהנה מ"נסכים", לאחר שירדו לשיתין (ליסודות המזבח, דרך הנקב שהיה בספל שעל המזבח) - לא מעל בהם, לפי שכבר נעשתה מצוותם ופקעה מהם קדושתם.