דרשני:דיני כוס של ברכה למעשה (עמיחי בוירסקי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
במאמר שלפנינו ננסה לתת תמונה בהירה יותר בעניין כוס הקידוש, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד". בחלק הראשון נביא את הגמרא ופסקי הראשונים, ובחלק השני נבאר כל דין בנפרד ונפרט מה נפסק בו למעשה.   
במאמר שלפנינו ננסה לתת תמונה בהירה יותר בעניין כוס הקידוש, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד". בחלק הראשון נביא את הגמרא ופסקי הראשונים, ובחלק השני נבאר כל דין בנפרד ונפרט מה נפסק בו למעשה.   


==מהי כוס של ברכה?==
מקור
[[רש"י]] בברכות (שם) מפרש כוס של ברכה - "כוס של ברכת המזון".לעומתו, ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] פוסקים להלכה שברכת המזון לא טעונה כוס וכפי שפוסק השו"ע {{#makor-new:אורח חיים קפב א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפב|א}} ואם כן כיצד ניתן לומר שכוונת הגמרא בכוס של ברכה היא כוס של בהמ"ז?
הגמרא {{#makor-new:ברכות נא א|בבלי-ברכות|נא|א}} מביאה את הדינים המיוחדים שיש בכוס של ברכה: {{ציטוטון|עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו . אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד הדחה שטיפה חי ומלא}}.
 
הראשונים נחלקו איזה כוס מוגדרת ככוס של ברכה. [[רש"י]] על הגמרא ב[[ברכות]] מפרש שכוס של ברכה היא כוס של [[ברכת המזון]]. מנגד, ה[[מגיד משנה]] בהלכות קידוש {{#makor-new:הלכות שבת כט ז|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-שבת|כט|ז}} מסביר שלדעת הרמב"ם גם כוס של קידוש מוגדרת ככוס של ברכה ולכן גם בה יש לנהוג דינים אלו וכן פסק ה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים ראע א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעא|א}}. הוכחה לשיטה זו ניתן למצוא גם בדברי הגמרא {{#makor-new:פסחים קה ב|בבלי-פסחים|קה|ב}} המתייחסת גם לכוס של קידוש והבדלה ככוס של ברכה.
אכן מכוח קושיא זו ה[[מגיד משנה]] בהלכות קידוש {{#makor-new:הלכות שבת כט ז|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-שבת|כט|ז}} מסביר שלדעת הרמב"ם כוס של ברכה היא בראש ובראשונה כוס של קידוש ולכן אין להקשות עליו מכוס של ברכת המזון כדברי רש"י.
==האם ברכת המזון טעונה כוס?==
מדברי הגמרא משמע שברכת המזון טעונה כוס, אך נחלקו הראשונים האם מדובר בחיוב או שמדובר רק במנהג עם דינים קבועים. ה[[תוספות]] {{#makor-new:פסחים קה ב|ראשונים-תוספות-פסחים|קה|ב}} וכן ה[[ראב"ד]] {{מקור|השגות על בעל המאור נג:}} פסקו שברכת המזון טעונה כוס, אך שאר הראשונים כ[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] כתבו שאין מדובר בחובה. לשיטתם, יש אמנם מעלה בברכה על הכוס אך אין חיוב לחזר אחריה וכן פסק ה[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה  קפד ד|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קפד|ד}} שגם בזימון בעשרה אין חיוב לברך על הכוס.
אך נראה לומר שגם לדעת רש"י לא מסתבר שכוס של ברכה היא רק כוס בהמ"ז. הגמרא {{#makor-new:פסחים קה ב|בבלי-פסחים|קה|ב}} קובעת שהמושג כוס של ברכה מתייחס גם לכוס של קידוש והבדלה. שכן אומרת הברייתא על העושה סעודתו סמוך להבדלה שאם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר ברכת המזון והיא מכנה גם את כוס ההבדלה וגם את כוס ברכת המזון ככוס של ברכה. ממילא, נראה לומר שלדעת כל הראשונים כל הדינים המוזכרים בגמרא ביחס לכוס של ברכה קשורים גם לכוס הקידוש וההבדלה. כדברים אלו פסק גם השו"ע {{#makor-new:אורח חיים ראע א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעא|א}} שכוס של קידוש "טעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון".  
מבין השיטות הסוברות שברכת המזון חייבת בכוס, יש הסוברים שמדובר גם ביחיד המברך ברכת המזון {{מקור|רא"ש}} ומאידך יש האומרים שמדובר רק בשלושה שאכלו יחד והתחייבו גם ב[[זימון]] {{מקור|הגה"מ בשם ר"י}} וכן פסק במשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה  קפד ד|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קפד|ד}}. המקובלים אף פסקו שגם אם ירצה היחיד לברך על הכוס, אינו רשאי {{מקור| [[כף החיים]] קפב, א}}.
 
==פסיקת ההלכה==
==מה טעונה כוס של ברכה?==
הגמרא {{#makor-new:ברכות נא א|בבלי-ברכות|נא|א}} מביאה ברייתא הקובעת שישנם עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה, אך רבי יוחנן אומר שאנו נוהגים רק בארבעה מתוכם. אמנם, גם רבי יוחנן עצמו דן האם ניתן לסמוך את יד ימין המחזיקה את הכוס ביד שמאל, ומשמע שגם הוא סובר בעוד אחד מדיני כוס של ברכה גם שהיא אינה אחד מארבעת הדברים שמנה. ה[[רא]] [סי' לה] מסביר שרבי יוחנן רצה למעט רק את הדינים של עיטור ועיטוף שאינם נוהגים לשיטתו, אך סבר ששאר הדינים הם חיוב. ה[[תוספות]] כתב שרבי יוחנן סבר שרק ארבעת הדינים שאמר הם לחיוב, אך גם הוא סבר שראוי להחמיר בשאר הדינים.
בגמרא {{#makor-new:ברכות נא א|בבלי-ברכות|נא|א}} מובאים עשרה דברים שיש לעשות בכוס של ברכה: {{ציטוטון|אומר רבי אבהו ואיכא דמתני לה בברייתא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה:
מדברי ה[[רמב"ם]] נראה שפתר את הקושיא בדרך אחרת. הרמב"ם פסק כשיטת רבי יוחנן שצריך לנהוג רק בארבעה דינים בכוס של ברכת המזון, אך מנגד, בכוס של קידוש כתב שיש לאחוז את הכוס ביד ימין. ממילא, נראה שהבין שדינו של רבי יוחנן לגבי אחיזת הכוס ביד ימין מוסבת על כוס של קידוש בלבד ולכן אין קושיא מדבריו על כוס של ברכת המזון.
מודח מבפנים. שטוף מבחוץ. עיטור. עיטוף. מקבלו בשתי ידיו. נוטלו בימין. מגביה טפח. נותן עיניו בשעת הברכה. חי וימזוג אח"כ. מלא. וי"א אף משגרו לאשתו... אומר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה דברים בלבד הדחה ושטיפה חי ומלא}}.
להלכה, ה[[טור]] כתב שאין פוסקים כשיטת רבי יוחנן וחובה לנהוג ככל עשרת הדינים להלכה, אך השו"ע פסק כשיטת הרא"ש שאין נוהגים דיני עיטוף ועיטור {{#makor-new:אורח חיים קפג א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפג|א}}.
 
==עשרת דיני כוס של ברכה==
יש לשאול מספר שאלות על דברי בגמרא:
הגמרא הביאה עשרה דברים שנוהגים בכוס של ברכה, אך למעשה אין כל הדינים האלו נוהגים להלכה:
* האם אכן כל העשרה באותה רמת חיוב? יש לציין שבחלק מהדברים הגמרא הביאה אסמכתא מפסוקים ובחלק לא וכפי שנביא לקמן בהלכה למעשה.
===חי===
* עוד קשה הרי רבי יוחנן עצמו בהמשך הגמרא אומר "ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין?" עפ"ז אומר רב אשי מכיוון שראשונים לא הכריעו אנו נחמיר בדבר.
הראשונים הקשו מדברי הגמרא {{#makor-new:ברכות נ ב|בבלי-ברכות|נ|ב}} האומרת שאין לברך על הכוס עד שייתן לתוכה מים, ומשמע שאסור שהיין יהיה חי ולא מזוג. ה[[רמב"ן]] פירש שהכוונה לקחת את היין מהחבית רק בשביל הברכה כמו שנאמר לגבי המים המאררים בסוטה "שתהא חיותן בכלי"- שישאב את המים ישירות מן הנהר. מנגד, ה[[רי"ף]] פירש שהכוונה שבתחילה היין יהיה ללא מים ורק לאחר מכן ימזוג אותו וכן פסק בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים קפג ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפג|ב}} שימזוג את היין רק בברכת הארץ. ה[[רמ]] הוסיף שהיינות שלנו אינם חזקים ואינם צריכים מזיגה במים.  
* אם כל העניין של נוטלו בימין לא נפסק להלכה מה רע בכך שיסייע בשמאל?
===הדחה==
* עוד יש לשאול מה נפסק בדין של היש אומרים – משגרו לאנשי ביתו. מכיוון שדווקא לדין זה מביאה הגמרא חיזוק מרב נחמן ששלח את הכוס לילתא אשתו?
הכוונה שיש לנקות את הכוס מבפנים מלכלוך. [[תוספות]] הסביר שבמידה והכוס נקייה אין צורך לנקות אותה שוב וכן נפסק בשולחן ערוך. המשנה ברורה מוסיף שניתן גם לנקות במטלית ואין חובה לשטוף דווקא במים.  
 
===שטיפה===
1. הראמשיב על כך – רבי יוחנן לא בא לשלול אלא עיטור ועיטוף. אמנם ההלכות האחרות נדרשות מפסוקים או מתקבלות מסברא (וכפי שיפורט בחלק השני) ולכן אין עליהם מחלוקת.  
הכוונה לנקיון הכוס מבחוץ. דיניו שווים לדין הדחה.
2. בדעת הרמב"ם: מצד אחד פסק בהלכות ברכות ארבעה דברים של רבי יוחנן. ומאידך גיסא פסק בהלכות שבת 7 דברים - שהוסיף אוחזו בימין ומגביהו טפח ומשגרו לבני ביתו?
===מלא===
אולי ניתן לומר שבבהמ"ז שלא טעונה כוס לשיטתו פסק רק את הארבעה שהם לעיכובא וכרבי יוחנן. ואילו בקידוש שם הכוס היא חובה הוסיף עוד הלכות שאינם לעיכובא.
יש למלא את הכוס עד שפתה, ואף אם הכוס גדולה משיעור רביעית עדיין זהו לכבוד הכוס שתראה מלאה. אמנם, המשנה ברורה פסק שאין דין זה מחייב וכן הביא מחלוקת בפוסקים האם יש לתת יין עד כדי שיישפך מהכוס או שאין צורך.  
שוב ראיתי ב 'מרכבת המשנה' שחילק כך.
===עיטור===
והוסיף וביאר ע"פ הירושלמי ששאלת הראשונים מהו ששמאל תסייע לימין – נשאלה מלכתחילה רק על כוס של קידוש. כך שאין סתירה בתוך דברי רבי יוחנן .
בגמרא מובאים שתי פירושים לעניין: או שהמברך מוקף באנשים או שהכוס תהיה מוקפת בכוסות נוספות. כמובא לעיל, דין זה לא נפסק להלכה.  
מכאן מבואר מדוע הוסיף הרמב"ם דווקא שלושה דינים אלו בכוס של קידוש:
===עיטוף===
נוטלו בימין-  כפי שאמר רבי יוחנן שלא יסייע בשמאל.
יש לעטוף את גופו או ראשו בבגד בשעת הברכה. אמנם, כתבו הפוסקים שמי שלא נוהג ללבוש חליפה ביום יום אינו צריך להתעטף בה, אך יש צורך לכסות את ראשו בעת הברכה.  
מגביהו טפח – נלמד מכך ששאלו האם שמאל יכולה לסייע, הרי שהוא מגביהה אחרת לא הייתה צריכה סיוע.
===נוטל בשתי ידיו===
משגרו לאנשי ביתו- הלכה זאת פוסק הרמב"ם ע"פ הסיפור של רב נחמן ששיגר את הכוס לילתא.  
יש לאחוז את הכוס בשתי ידיו בשעת הברכה. הגמרא לומדת דבר זה מהפסוק "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'", וה[[ט"ז]] כתב שהדבר מראה את חביבות המצווה. אין חיוב לנהוג בדין זה אך מדובר בהידור מצווה.  
לכן, אע"פ שאמר רבי יוחנן אין לנו לא ארבעה וכו' מה שהוסיפו היש אומרים כן נפסק להלכה ע"פ מעשה רב.  
===אוחזו בימין===
3. הגר"א הלך בדרך אחרת וחילק בין הארבעה דברים שהם לעיכובא, לעומת הדברים האחרים שהם למצווה בעלמא.
יש לאחוז את כוס הברכה ביד ימין. טעם הדין הוא שהכוס החשובה תחזיק את הכוס, וממילא איטר יחזיק את הכוס ביד שמאל. מי שמתקשה להחזיק את הכוס ביד אחת יכול להניח את יד ימין מעל יד שמאל לסיוע. בנוסף, אין לשים כפפות או חציצה אחרת בין היד לכוס.  
ובזה אולי נכון לומר שתלוי במנהג האם התקבל או לא, וכפי שנראה קצת מדברי הרא"ש שכתב בסוף דבריו "ובכל הנך רגילין האידנא אף בפריסת סודר שלא יברך בגילוי הראש".
===מגביהה טפח===
למעשה כבר קדם לגר"א רבנו יונה (ברכות שם) שהבין שיש חמישה לעיכובא והשאר למצווה. ארבעה שאמר רבי יוחנן ונוטלו בימין שבזה חששה הגמרא לחומרא שלא לסייע בשמאל.
יש להגביה הכוס טפח מהקרקע או מהשולחן במידה ומברך עליו. ה[[טור]] מסביר בטעם הדבר שרוצים שכל המסובים יוכלו להסתכל על הכוס בעת הברכה. אין מדובר בדין מחייב אלא בהידור מצווה.  
אבל הדברים האחרים, אע"פ שבחלקם מצינו בגמרא אמוראים שנהגו כך – אין זה אלא להידור מצווה. 
===נותן עיניו בו===
הכרעת השו"ע היא ע"פ שיטת הרא"ש.  
בשעת הקידוש יסתכל על הכוס. הגמרא מפרשת בטעם הדבר  כדי שלא יסיח דעתו מהכוס בשעת הברכה. גם דין זה מוגדר כהידור מצווה ולא כמעכב. יש שכתבו שמי שצריך לקרוא את הברכה מהסידור טוב שיקרב את הסידור לכוס כדי שיוכל לראות את שניהם {{מקור|פניני הלכה}}.
 
===משגרו לאשתו===
==סיכום השיטות==
ייתן לאשתו לשתות מכוס הברכה. אין מדובר בדין מעכב, אך בגמרא מובא שגם אם לא אכלה עמהם יש לשלוח לאשה לשתות מכוס של ברכה. במידה ויש אורחים נוספים יש לתת גם להם לשתות.  
סיכום השיטות בפסיקת ההלכה בכוס של ברכה
==דינים נוספים בכוס של ברכה==
- ירושלמי שיטה עצמאית. עיטור מודח ומלא.
כוס של ברכה צריכה להיות שלמה כך שלא יהיה בגוף הכוס שבר ואף לא בשפתה {{מקור|טור}}. בנוסף, יש צורך שהכוס לא תהיה סדוקה {{מקור|אליה רבה}} ולכתחילה צריך שלא יהיה שבר אפילו בבסיס הכוס. אמנם, בדיעבד כל כוס שמחזיקה רביעית כשרה {{מקור|פרי מגדים}} אך אם הבסיס שבור כך שהכוס איננה יכולה לעמוד בפני עצמה יש ספק לגבי כשרותה.  
- הגאונים פסקו עשרה דברים. 
הכוס צריכה שלא תהיה פגומה כלומר שלא ישתו ממנה לפני הברכה, ואף אם שתה מהבקבוק קודם הברכה פגם את כל הבקבוק {{#makor-new:אורח חיים קפב ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפב|ג}}. אמנם, אם מזג לכוס הפגומה יין או מים תיקנו בכך וניתן לברך עליה. בשעת הדחק ניתן לברך אף על כוס פגומה {{#makor-new:אורח חיים קפב ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפב|ז}}.
- הרמב"ם בהלכות ברכות פסק ארבעה דברים כרבי יוחנן. אולם בקידוש (כט מהל' שבת) הוסיף נוטלו בימין. מגביהו טפח ומשגרו לאנשי ביתו.
- הרא"ש פסק שמונה מלבד עיטור ועיטוף. וכך פסק בשו"ע.
- רבנו יונה פסק ארבעה דברים + אוחזו בימין וכדברי רבי יוחנן אנו אין לנו וכו'.
גר"א משנ"ב – ארבעה לעיכובא והשאר למצווה. 
 
==פסיקה למעשה==
1. חי.
פירוש: ללא מים. לדעת השו"ע ע"פ הריף: אולם ימזוג בברכת הארץ. שזוהי מצווה מן המובחר. נראה שבקידוש לא צריך למזוג.
ואילו לדעת הרמע"פ הטור: היינות שלנו אינם חזקים ואינם צריכים מזיגה במים.  
מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד.  
טעם: היין המזוג מובחר יותר. (ברכות נ:).
נפסק להלכה: לא הוזכר בפוסקים לגבי קידוש .
 
2. הדחה.
פירוש: ניקיון של הכוס מבפנים.  
מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד.
נפסק להלכה: כן. (שו"ע קפב)
רמת החיוב: מעכב. (גר"א. משנ"ב).
פרטים נוספים: אם הכוס נקייה אין צורך (תוספות. שו"ע).
ניתן לנקות במפית בלי מים (משנ"ב) .  
 
3. שטיפה.
פירוש: שטיפת הכוס מבחוץ.
מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אין לנו אלא ארבעה בלבד.  
נפסק להלכה: כן.
רמת החיוב: מעכב.  
פרטים נוספים: אם הכוס נקייה אינו צריך.
ניתן לנקות במפית. הכול כמו בהדחה.
 
4. מלא.
פירוש: הכוס תהיה מלאה עד שפתה אפילו היא גדולה משיעור רביעית.
מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד.  
נפסק להלכה: כן. (רמ"א)
רמת החיוב: לא מעכב. (משנ"ב)
פרטים נוספים: יש דעות בפוסקים האם לתת יין עד כדי כך שיישפך מהכוס. (משנ"ב. ילקו"י)


5. עיטור.
פירוש: 2 פירושים בגמרא: או שהמברך מוקף בתלמידים, או שהכוס מוקפת בכוסות.
מקור: ברייתא של עשרה דברים.
נפסק להלכה: לא הוזכר בפוסקים.
6. עיטוף.
פירוש: מתעטף בבגד בשעת הברכה. גופו או ראשו.
מקור: ברייתא הנ"ל. רב פפא ורב אסי נהגו כך.
נפסק להלכה: כן. אע"פ שלא נפסק בשו"ע. מ"מ נהגו לכסות הראש בשעת הברכה. (ילקו"י ע"פ הרא"ש). עוד ראוי לשים את המגבעת והחליפה בשעת הברכה (משנ"ב. שש"כ).
רמת החיוב:  מגבעת ובגד עליון ודאי לא לעיכובא. כיסוי הראש – חובה.
פרטים נוספים: מי שלא הולך עם מגבעת וחליפה ביום יום לא צריך להקפיד בשעת הברכה (פנה"ל).
7. נוטל בשתי ידיו.
פירוש: לפני הקידוש יאחז הכוס בשתי ידיו.
מקור: ברייתא הנ"ל. "שאו ידיכם קדש וברכו את ה" (גמרא).
טעם: מראה חביבות. (ט"ז).
נפסק להלכה: כן. שו"ע.
רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.
8. אוחזו בימין.
פירוש: בזמן הקידוש.
מקור: ברייתא הנ"ל. רבי יוחנן .
טעם: היד החשובה.
נפסק להלכה: כן. שו"ע.
רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.
פרטים נוספים: יד שמאל לא תיגע בכוס לסייע. אבל יכול להניחה תחת יד ימין (רמ"א).
יעטר האצבעות סביב הכוס (של"ה. משנ"ב). 
איטר יאחז בשמאל (שבה"ל. שו"ע).
לא ישים כפפות או חציצה אחרת בין ידו לכוס (משנ"ב).
9. מגביה טפח.
פירוש: בגמרא טפח מהקרקע. ואצלנו טפח מהשולחן. (טור).
מקור: ברייתא הנ"ל.
טעם: "שאו ידיכם קדש וברכו את ה" (גמרא). כדי שכל המסובין יסתכלו בו (טור).
נפסק להלכה: כן. שו"ע.
רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.
10. נותן עיניו בו.
פירוש: בשעת הקידוש יסתכל על הכוס.
מקור: ברייתא הנ"ל.
טעם: כדי שלא יסיח דעתו מהכוס בשעת הברכה (גמרא).
נפסק להלכה: כן. שו"ע
רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.
פרטים נוספים: לרמ"א יזהר מראש לקחת כוס רחבה ניתן לראות את היין שבתוכה (רמ"א).
משנ"ב – די שיתסכל בכוס עצמה.
אם צריך להסתכל בסידור – טוב שיקרב הסידור לכוס שיוכל לראות שניהם (פנה"ל).
11. וי"א אף משגרו לאשתו.
פירוש: ייתן לאשתו לשתות מכוס הברכה.
מקור: ברייתא הנ"ל. רב נחמן שלח לילתא אשתו.
טעם: כדי שאשתו תתברך (גמרא).
נפסק להלכה: כן. שו"ע.
רמת החיוב: ודאי לא מעכב.
פרטים נוספים: אף אם לא אכלה עימהם ישלח לה (משנ"ב).
אם יש עוד אורחים ייתן גם להם לשתות (משנ"ב).
ברש"י כתוב לתת דרך דורון וחשיבות.
==דינים נוספים בכוס של ברכה==
1. שלם:
לחזר אחר כוס שלם (שו"ע ג) בגוף הכוס שלא יהא שבר, ובשפה אפילו לא חסרון (טור. משנ"ב).
- כמו כן שלא יהא סדוק (אליה רבה. משנ"ב).
- לכתחילה שלא יהא שבר אפילו בבסיס שלא בגוף הכוס (שם).
- כל עוד מחזיק רביעית כשר בדיעבד. (פמ"ג. שעה"צ שם).
- ואם הבסיס שבור כך שלא יכול לעמוד צ"ע. (שעה"צ).
2. שלא יהא פגום:
כוס של ברכה צריך שלא יהא פגום. ואם טעמו פגמו. אפילו אם שתה מהבקבוק פגם את כל הבקבוק. (פסחים קו. שו"ע קפב. ג)
- אולם אם מזג לכוס הפגום יין או מים תקנו. (ירושלמי. רא"ש שם. שו"ע שם. ו).
אם היו כוסות המסובים פגומים יתקנם ע"י שישפוך מכוס המקדש לפני ששתה לתוכם (רא"ש. שו"ע רעא. יז). אבל כ"ז למצווה שמעיקר הדין המסובים כלל לא צריכים לשתות (משנ"ב).
- בשעת הדחק מברכין על כוס פגום. (רשב"ם שם. שו"ע קפב ז).
[[קטגוריה: הלכה (דרשני)]]
[[קטגוריה: הלכה (דרשני)]]

גרסה מ־12:48, 19 בינואר 2020

רבים מאיתנו מכירים את הברייתא ברכות נא א: "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה", אך האם אנו זוכרים את כל עשרת הדברים? האם יש מצב שיש יותר מעשרה דברים? ובנוסף, האם כולם נפסקו להלכה? והאם נפסקו באותה רמת חיוב?

במאמר שלפנינו ננסה לתת תמונה בהירה יותר בעניין כוס הקידוש, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד". בחלק הראשון נביא את הגמרא ופסקי הראשונים, ובחלק השני נבאר כל דין בנפרד ונפרט מה נפסק בו למעשה.

מקור הגמרא ברכות נא א מביאה את הדינים המיוחדים שיש בכוס של ברכה: "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו . אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד הדחה שטיפה חי ומלא". הראשונים נחלקו איזה כוס מוגדרת ככוס של ברכה. רש"י על הגמרא בברכות מפרש שכוס של ברכה היא כוס של ברכת המזון. מנגד, המגיד משנה בהלכות קידוש הלכות שבת כט ז מסביר שלדעת הרמב"ם גם כוס של קידוש מוגדרת ככוס של ברכה ולכן גם בה יש לנהוג דינים אלו וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים ראע א. הוכחה לשיטה זו ניתן למצוא גם בדברי הגמרא פסחים קה ב המתייחסת גם לכוס של קידוש והבדלה ככוס של ברכה.

האם ברכת המזון טעונה כוס?

מדברי הגמרא משמע שברכת המזון טעונה כוס, אך נחלקו הראשונים האם מדובר בחיוב או שמדובר רק במנהג עם דינים קבועים. התוספות פסחים קה ב וכן הראב"ד השגות על בעל המאור נג: פסקו שברכת המזון טעונה כוס, אך שאר הראשונים כרמב"ם והרמב"ן כתבו שאין מדובר בחובה. לשיטתם, יש אמנם מעלה בברכה על הכוס אך אין חיוב לחזר אחריה וכן פסק המשנה ברורה משנה ברורה קפד ד שגם בזימון בעשרה אין חיוב לברך על הכוס. מבין השיטות הסוברות שברכת המזון חייבת בכוס, יש הסוברים שמדובר גם ביחיד המברך ברכת המזון רא"ש ומאידך יש האומרים שמדובר רק בשלושה שאכלו יחד והתחייבו גם בזימון הגה"מ בשם ר"י וכן פסק במשנה ברורה משנה ברורה קפד ד. המקובלים אף פסקו שגם אם ירצה היחיד לברך על הכוס, אינו רשאי [[כף החיים]] קפב, א.

פסיקת ההלכה

הגמרא ברכות נא א מביאה ברייתא הקובעת שישנם עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה, אך רבי יוחנן אומר שאנו נוהגים רק בארבעה מתוכם. אמנם, גם רבי יוחנן עצמו דן האם ניתן לסמוך את יד ימין המחזיקה את הכוס ביד שמאל, ומשמע שגם הוא סובר בעוד אחד מדיני כוס של ברכה גם שהיא אינה אחד מארבעת הדברים שמנה. הרא"ש [סי' לה] מסביר שרבי יוחנן רצה למעט רק את הדינים של עיטור ועיטוף שאינם נוהגים לשיטתו, אך סבר ששאר הדינים הם חיוב. התוספות כתב שרבי יוחנן סבר שרק ארבעת הדינים שאמר הם לחיוב, אך גם הוא סבר שראוי להחמיר בשאר הדינים. מדברי הרמב"ם נראה שפתר את הקושיא בדרך אחרת. הרמב"ם פסק כשיטת רבי יוחנן שצריך לנהוג רק בארבעה דינים בכוס של ברכת המזון, אך מנגד, בכוס של קידוש כתב שיש לאחוז את הכוס ביד ימין. ממילא, נראה שהבין שדינו של רבי יוחנן לגבי אחיזת הכוס ביד ימין מוסבת על כוס של קידוש בלבד ולכן אין קושיא מדבריו על כוס של ברכת המזון. להלכה, הטור כתב שאין פוסקים כשיטת רבי יוחנן וחובה לנהוג ככל עשרת הדינים להלכה, אך השו"ע פסק כשיטת הרא"ש שאין נוהגים דיני עיטוף ועיטור אורח חיים קפג א.

עשרת דיני כוס של ברכה

הגמרא הביאה עשרה דברים שנוהגים בכוס של ברכה, אך למעשה אין כל הדינים האלו נוהגים להלכה:

חי

הראשונים הקשו מדברי הגמרא ברכות נ ב האומרת שאין לברך על הכוס עד שייתן לתוכה מים, ומשמע שאסור שהיין יהיה חי ולא מזוג. הרמב"ן פירש שהכוונה לקחת את היין מהחבית רק בשביל הברכה כמו שנאמר לגבי המים המאררים בסוטה "שתהא חיותן בכלי"- שישאב את המים ישירות מן הנהר. מנגד, הרי"ף פירש שהכוונה שבתחילה היין יהיה ללא מים ורק לאחר מכן ימזוג אותו וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים קפג ב שימזוג את היין רק בברכת הארץ. הרמ"א הוסיף שהיינות שלנו אינם חזקים ואינם צריכים מזיגה במים.

=הדחה

הכוונה שיש לנקות את הכוס מבפנים מלכלוך. תוספות הסביר שבמידה והכוס נקייה אין צורך לנקות אותה שוב וכן נפסק בשולחן ערוך. המשנה ברורה מוסיף שניתן גם לנקות במטלית ואין חובה לשטוף דווקא במים.

שטיפה

הכוונה לנקיון הכוס מבחוץ. דיניו שווים לדין הדחה.

מלא

יש למלא את הכוס עד שפתה, ואף אם הכוס גדולה משיעור רביעית עדיין זהו לכבוד הכוס שתראה מלאה. אמנם, המשנה ברורה פסק שאין דין זה מחייב וכן הביא מחלוקת בפוסקים האם יש לתת יין עד כדי שיישפך מהכוס או שאין צורך.

עיטור

בגמרא מובאים שתי פירושים לעניין: או שהמברך מוקף באנשים או שהכוס תהיה מוקפת בכוסות נוספות. כמובא לעיל, דין זה לא נפסק להלכה.

עיטוף

יש לעטוף את גופו או ראשו בבגד בשעת הברכה. אמנם, כתבו הפוסקים שמי שלא נוהג ללבוש חליפה ביום יום אינו צריך להתעטף בה, אך יש צורך לכסות את ראשו בעת הברכה.

נוטל בשתי ידיו

יש לאחוז את הכוס בשתי ידיו בשעת הברכה. הגמרא לומדת דבר זה מהפסוק "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'", והט"ז כתב שהדבר מראה את חביבות המצווה. אין חיוב לנהוג בדין זה אך מדובר בהידור מצווה.

אוחזו בימין

יש לאחוז את כוס הברכה ביד ימין. טעם הדין הוא שהכוס החשובה תחזיק את הכוס, וממילא איטר יחזיק את הכוס ביד שמאל. מי שמתקשה להחזיק את הכוס ביד אחת יכול להניח את יד ימין מעל יד שמאל לסיוע. בנוסף, אין לשים כפפות או חציצה אחרת בין היד לכוס.

מגביהה טפח

יש להגביה הכוס טפח מהקרקע או מהשולחן במידה ומברך עליו. הטור מסביר בטעם הדבר שרוצים שכל המסובים יוכלו להסתכל על הכוס בעת הברכה. אין מדובר בדין מחייב אלא בהידור מצווה.

נותן עיניו בו

בשעת הקידוש יסתכל על הכוס. הגמרא מפרשת בטעם הדבר כדי שלא יסיח דעתו מהכוס בשעת הברכה. גם דין זה מוגדר כהידור מצווה ולא כמעכב. יש שכתבו שמי שצריך לקרוא את הברכה מהסידור טוב שיקרב את הסידור לכוס כדי שיוכל לראות את שניהם פניני הלכה.

משגרו לאשתו

ייתן לאשתו לשתות מכוס הברכה. אין מדובר בדין מעכב, אך בגמרא מובא שגם אם לא אכלה עמהם יש לשלוח לאשה לשתות מכוס של ברכה. במידה ויש אורחים נוספים יש לתת גם להם לשתות.

דינים נוספים בכוס של ברכה

כוס של ברכה צריכה להיות שלמה כך שלא יהיה בגוף הכוס שבר ואף לא בשפתה טור. בנוסף, יש צורך שהכוס לא תהיה סדוקה אליה רבה ולכתחילה צריך שלא יהיה שבר אפילו בבסיס הכוס. אמנם, בדיעבד כל כוס שמחזיקה רביעית כשרה פרי מגדים אך אם הבסיס שבור כך שהכוס איננה יכולה לעמוד בפני עצמה יש ספק לגבי כשרותה. הכוס צריכה שלא תהיה פגומה כלומר שלא ישתו ממנה לפני הברכה, ואף אם שתה מהבקבוק קודם הברכה פגם את כל הבקבוק אורח חיים קפב ג. אמנם, אם מזג לכוס הפגומה יין או מים תיקנו בכך וניתן לברך עליה. בשעת הדחק ניתן לברך אף על כוס פגומה אורח חיים קפב ז.