הבריאה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בסתירות בין התורה למדע בעניין הבריאה. אם התכוונתם לסתירות אחרות בין תורה למדע, עיינו בערך תורה ומדע.

זמן הבריאה ע"פ המדע[עריכה]

ע"פ התורה, בפשטות, העולם כולו נברא לפני פחות מ-6000 שנה (3760 שנה לפני הספירה הנוצרית), ותוך שבוע נברא העולם, בעלי החיים והאדם.

ע"פ המדע, להבדיל, זמני הבריאה הם (לערך):

  • היקום: כ-13.8 מיליארד שנים,
  • כדור הארץ: כ-4.5 מיליארד שנים,
  • אורגניזמים חיים: כ-3 מיליארד שנים,
  • צורות חיים מורכבות: כ-800 מיליון שנים,
  • ראשוני המאובנים שברשותנו: כ-600 מיליון שנים,
  • הומונידים: כ-4 מיליון שנה,
  • האדם המודרני: כ-300 אלף שנה,
  • חקלאות וישובי קבע: כ-25,000 שנה,
  • כתב: כ-7,000 שנה.


הראיות שמביא המדע הן מגוונות ומתחומים שונים: מהירות תנועת הכוכבים ומיקומם, מהירות תנועת הלוחות הטקטוניים והשתנות היבשות, תיארוך רדיומטרי של שכבות גיאולוגיות ומאובנים, ממצאים פליאונתולוגים, ארכיאולוגיים ועוד. יש להדגיש שתוצאות התיארוכים אינן מדויקות לחלוטין, אך עפ"כ הן נותנות קירוב לתקופות השונות. מדענים משתמשים בשיטות אלו ועושים הצלבה בינהם על מנת להיות כמה שיותר מדויקים, ואז הם משתמשים בנתונים אלו אל מנת לחזות מה יהיה גילו של כל מאובן ואז ניתן לחלק את מיני החיות לפי תקופות שונות בהיסטוריה.

תירוצי הסתירות בין התורה למדע[עריכה]

רוב הספרים שעסקו בנושאים אלו ברצינות לא דחו את הראיות המדעיות בביטול, אלא התמודדו עם הקביעה ששיטת המדע עשויה להיות נכונה, אך למעשה אין סתירה בינה לבין הנכתב בתורה, משום שיש להבין את פסוקי התורה בצורה עמוקה יותר מההסתכלות הפשטנית, כדלקמן.

אמנם יש שיטה רחבה שצריך להאמין בדברי התורה כפשוטם[1] והסוברת כי טענות המדע הסותרות את עצמם מיניה וביה, ושכל חוקר השערותיו סותרות את של חבירו ושההנחות שעליהם מבוססות ה"מחקרים" ניתנות להפרכה בקלות, אינן ראויות להתייחסות.

כך למשל בשנת תשי"ט נשאל הרבי מליובאוויטש[2], שע״פ המקובל והמסורת נמצאים אנו בשנת ה'תשי"ט מבריאת העולם, ואיך יתאים חשבון זה לספירת המדענים, שלהם ספירה שונה.

הרבי מליובאוויטש השיב על כך, כי אותם מדענים וחוקרים מבססים הנחות שונות, שלהם אין כל בסיס ועליהם מבוססים ספירותיהם השונות, ומכאן טעותם. ומתוכם:

  • הנחה שחוקי הטבע לא נשתנו כלל וכלל וכמו שהם עתה בשנת ה'תשי"ט כן היו כל זמן המצאם בעולם, בלי שום שינוי.
  • הנחה שלחץ האויר וגודל החום וכמות הרדיוס ועוד כמה מאות ואלפים ענינים בארץ היו לפ״ע כמו שהם עתה.
  • ועוד ועוד כמה הסכמות שאין עליהם כל ראיה.
  • הנחה שבריאת העולם אי אפשר שתהיה באופן מסודר ומפותח אלא דוקא בריאת כמה אטומים שלאחרי הבריאה צריכים להתחבר אחד לשני, וחבור זה אפשרי רק באופן וקצב דעתה שלא נשתנו כלל וכלל ואפילו כשהיה העולם תוהו ובוהו, אזי דרוש מספר שנים כך וכך עד שיצא העולם מגדר תוהו ועד שיעשה חי ומדבר וכו'.

באם בטל אפילו חלק הנחות האמורות, אזי בטלים כל מסקנות המדעים, ומה מקום בשכל לומר שאי אפשר לקב״ה, נמנע הנמנעות, לברוא בן אדם כאדם הראשון כמו שהוא — אלא מוכרח לברוא רק אטומים שיתקבצו אח״כ זה אל זה מעצמם וכו'?‏[3]

בתשובה אחרת השיב על כך הרבי מליובאוויטש בסגנון אחר:

הנחותיהם של אותם חוקרים, מבוססים על תנאים הקיי�ים היום, חום ולחץ האויר, תנועת הרוחות, כמות החומרים השונים הנמצאים על פני האדמה וכו', שלפיהם דרוש לכל מאה אמה גובה דהחול המתקבץ על שפת הנהר, מספר מסוים של שנים, וכיון שנמצאים הרים מחול זה עצמו שהם בגובה כמה מילים, ובהנחה שגם הם נקבצו מגרגירי חול ועל יד נהר כגון זה, ובהנחה נוספת שלא נשתנו במשך כל אלפי השנים, הרי צריך לזה כך וכך שנים, וחשבון זה מגיע הרבה יותר מן תשט"ו[4].

אבל כששואלים, מאין נתהוו גרגירי החול, אין בידם לענות, וכששואלים אצלם — כמו שאפשר לומר שנתהוו גרגירי חול במישור הרי אפשר לומר שנתהוו ההרים בבת אחת, ג"כ אין בידם לענות על זה, וכששואלים אצלם מנין להם שלפני חמשה אלפים שנה היו כל התנאים, דהמים והרוחות והנהר וכו׳ ממש כמו שהם עכשיו, הרי גם על זה אין בפיהם מענה.

כאשר ששואלים אותם נוסף על זה, גם לדעתם שהוכחה שלהם מדעית, איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם ע״פ המדע דתכונה, ע״פ המדע של חקר עתיקות (ארכאולוגיה), ע״פ המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גאולוגיה) וע"פ המדע של הרדיו — סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה...

כדוגמא לכך, אמר הרבי: מסקנא אחת של אותם חקירות היא שאי אפשר להיות יותר מחצי מיליון שנה ומסקנא שניה שאי אפשר — פחות משני מיליון שנה, וכיו״ב. סתירות אלו הוכחה ברורה הן שאין כל חקירות אלו אלא השערות בנויות באויר...


נביא כאן בקצרה שיטות רבות בתרוצי הסתירות הללו עפ"י ��קורות שונים‏[5], אולם כיון שהשיטות כאן הובאו בקצרה, לא יהיה ניתן להבין הדברים לאשורם כל עוד שלא מעיינים במקורות.

יישובי הסתירות בעניין גיל העולם:[עריכה]

  1. נאמר במדרש בראשית רבה[6]: "א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו". יש מפרשים שאותם "עולמות" שהוחרבו היו בכדור הארץ, ועל כן המאובנים ושאר ממצאים הם מאותם עולמות קודמים שנחרבו. אמנם דעת רוב המפרשים שמדרש הזאת לא נאמרה על עולם הגשמי אלא על מושגים רוחניים.[7]
  2. מה שכתוב בתורה שהעולם נברא ב"שש ימים", הכוונה היא בשש שלבים. ומביאים ראיה לכך, שהרי כפי התואר בתורה, בתחילת הבריאה עדיין לא היו שמש וירח, ועל כן עדיין לא היו "ימים" כפי המובן של ימינו. ובדברי הרמב"ן [8], ודע, כי הימים הנזכרים במעשה בראשית היו בבריאת השמים והארץ ימים ממש, מחוברים משעות ורגעים, והיו ששה כששת ימי המעשה, כפשוטו של מקרא, ובפנימיות העניין יקראו "ימים" הספירות האצולות מעליון, כי כל מאמר פועל הוויה תקרא "יום". והיו ששה, כי לה' הגדולה והגבורה, והמאמרים עשרה, כי הראשונות אין שם "יום" נתפס בהם. והפירוש בסדור הכתובים בזה נשגב ונעלם, ודעתנו בו פחות מטפה מן הים הגדול.
  3. העולם נברא מוכן, כאילו הוא עתיק, כשם שאומרים חז"ל שאדם הראשון נברא כאילו הוא בגיל 20 ולא כמו תינוק. תירוץ זה בעיקר נאמר לגבי עצים (שנבראו כבר עם הרבה טבעות) וכוכבים (שנבראו באופן שאורם כבר מגיע לכדור הארץ). ובדברי הרמב"ן [9] והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ, כי אפשר שיראה להם אור בשמים ויעשו כל המעשים הנזכרים מבלי שיאירו בארץ, ולכך אמר שיהיו למאורות ברקיע השמים ומביט בארץ ויאירו עליה.
  4. עפ"י תורת היחסות של איינשטיין, בתחילת הבריאה הפעולות התרחשו מהר מאוד בגלל כמות החומר הגדולה שהיתה אז.
  5. "בראשית ברא" הוא לפני זמן רב מאוד, אח"כ ברא עולמות והחריבן, ואח"כ "והארץ הייתה תוהו ובוהו"‏[10].
  6. בעניין גיל העולם יש שהוסיפו שבריאת העולם המוזכרת בתורה אינה על כל היקום אלא רק על שביל החלב (הגלקסיה שבה אנו נמצאים) או מערכת השמש, אך שאר היקום נברא קודם לכן.
  7. על-פי דברי המלבי"ם על התורה (פרשת נח) מבארים, שבדיקת פחמן-14 איננה נכונה על העבר הרחוק, כיון שבזמן המבול כל העולם עבר תהליך של לחץ וחימום (כפי המתואר בחז"ל). וכותב עוד המלבי"ם, שגם המיקום של השכבות אינו רלוונטי, כיון שבזמן המבול שכבות האדמה נתהפכו‏[11]. ויש להוסיף, שלפי כמה גילויים חדישים של המדע בימינו, כבר הוכח מדעית שבדיקת הפחמן איננה אינדיקציה מוסמכת על תאריכים עתיקים (לקריאה מורחבת).
  8. גם מסיבות נוספות, עפ"י המדע עצמה, התאריכים שנקבעו אינם הכרחיים (לקריאה מורחבת).
  9. השיטה של מיפוי התהוות פני כדור הארץ, תלויה בהנחת יסוד של איטיות, ולכן אינה מוכחת (לקריאה מורחבת).
הרב יוסף גרמון, בספרו תולדות הזמן מביא, שלאור דברי חכמים שבימים הראשונים של הבריאה שימש האור הגנוז, אור שונה ממה שאנו מכירים כיום. ובנוסף לטענת הפיזיקאים, שהזמן תלוי במהירות האור, עד כמה שהאור היה שונה יתכן שהזמן היה שונה. כלומר מהירות האור היתה שונה ואם כן הזמן עבר בצורה שונה.

דינוזאורים[עריכה]

ערך מורחב - דינוזאורים
  1. לפי חלק מהתרוצים שהובאו בפרק הקודם, כגון שהיו עולמות לפני העולם הנוכחי, מובן ג"כ ענין המאובנים של הדינוזאורים, ומובן ג"כ החידה המדעית של הכחדת הדינוזאורים.
  2. בתורה‏[12] מוזכר שהקב"ה ביום החמישי ברא "אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים", עוד לפני שברא את היונקים ביום הששי. ואולם תנינים גדולים אלו (הדינוזאורים) נכחדו במבול (כפי שמתואר בחז"ל, שהיו יצורים ענקיים שלא היה ניתן להכניס לתבת נח).
  3. בעקבות דברי חז"ל שלפני המבול היתה תערובות של מיני חיה שונים, יש מבארים שהדינוזארים היו מוטציות של אותו הדור, ונכחדו במבול.

המפץ הגדול[עריכה]

  1. בזוהר הקדוש מבואר שהקב"ה ברא את העולם ע"י התפשטות (לקריאה מורחבת). פרופסור נתן אביעזר מרחיב בנושא שהמפץ הגדול תואם היטב לכל המסופר בספר בראשית‏[13].

מאובנים כדמות קופים מפותחים[עריכה]

  1. חז"ל במדרש לפני קרוב לאלפיים שנה כבר כתבו שבזמן דור הפלגה, הקב"ה העניש לכמה קבוצות של בני אדם ע"י שהפך אותם לקופים.
  2. גם זה מתיישב לפני המונח שהיו עוד עולמות שנחרבו.

יישובי שיטת האבולוציה ע"פ התורה:[עריכה]

ערך מורחב - תורת ההתפתחות
  1. דחיית תאורית האבולוציה ע"י ראיות נגדה, כשיטת הרבה מדענים בימינו.
  2. אין סתירה בין התורה לאבולוציה, שהרי בריאת העולם היא מחכמת הנסתר, ויתכן שהאבולוציה היא חלק מהנסתרות הללו.
  3. הקב"ה ברא חומר בעל תכונות וכושר התפתחותי.
  4. ישובים נוספים - בערך המורחב.

הערות שוליים

  1. משנה הלכות ח"ב סוף לה: המאמין שהעולם קיים מיליוני שנים הוא כופר
  2. מתוך הספר שערי אמונה.
  3. בסיום מכתב זה הרבי כותב כי "כתבתי כל הנ״ל בכדי לפייס את דעתו, אבל כנ״ל לא זו הדרך ולא זו השיטה בקושיות כי אם ילמוד תורה ויקיים מצוות, ואזי יצליח בעניניו בכלל ובהבנת והשגת השקפת עולם בפרט"..
  4. אותה שנה בה נכתבה התשובה.
  5. רשימת חלקית מהמקורות: ספר המהפך עמ' 8 - 23, ספר המהפך 2 במקומות רבים מן הספר, יהדות ומדע כחכמות משלימות עמודים 119, 122, מי מפחד משאלות פרק ב, אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ב עמוד 260, ספר הבריאה עמוד 3-4, המדע שבתורה עמוד 32, לוח דברי הימים "עזרא" עמוד 15, יהדות ואבולוציה עמוד 125, את אשר ישנו ואשר איננו הארה 42, אגרות הראי"ה ח"א קלד, יהדות ואבולוציה עמוד 191, מאמר של הרב יהושע ענבל
  6. פרשה ג אות ז
  7. עיין רבינו בחיי עה"ת סוף פרשת וישלח. וברוב ספרי קבלה
  8. בראשית א. פסוק ג' ד'ה ויהי אור
  9. (בראשית א פסוק טו)
  10. שבתורה עמוד 32
  11. נצטט כאן לשונו של המלבי"ם: "והנה שהרבה נשארו עצמותיהם החזקים כמטילי ברזל ולא נמוחו, בכל זאת נמוחו מן הארץ כי ע"י שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים ורובם נבלעו בעמקי תהום, אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה וירדו כמה אלפים אמה לעמקי שאול, עד שבצאת נח מן התבה לא מצא שום רושם מפגרי בעלי חיים ועצמות הענקים ובעלי חיים הגדולים שהיו קודם המבול. ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגאולוגיה, שחופרים במעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה שהעולם קדמון מרבוא שנים, ושכבר היו בעלי חיים מימי קדם קודם לזמן היצירה שלנו. וכל זה הבל וריק, כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע"י הרעשים שבאו מעומק שאול ותהום רבה והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה והורידה פגרי הבעלי חיים עמוק עמוק, ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך 150 יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו להן החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל, ולא חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת שאול איך מחה את כל היקום מעל פני האדמה ויטביעם בשאול תחתית עדי אובד". עד כאן לשונו.
  12. בראשית פרק א פסוק כא
  13. בספרו בראשית ברא, ובתמצית ניתן במאמר באתר דעת.

דיוק התנאים למציאות החיים כהוכחה לבריאה אלקית[עריכה]

אחד הטיעונים להוכיח שהעולם נברא ע"י ישות עליונה, ולא נוצר באופן אקראי, הוא הדיוק המופלא שנצרך כדי לאפשר קיום של חיים על פני כדור הארץ.

פרופסור נתן אביעזר כותב [1]:

"בשנים האחרונות הגיעו מדענים רבים להכרה כי היקום נראה כאילו תוכנן במיוחד לאפשר את קיומו ורווחתו של האדם. תופעה זו זכתה לתשומת לב רבה בעולם המדע, וידועה בשם "העיקרון האנתרופי (Anthropic principle). מקורו של השם במילה היוונית anthropos, שפירושה, 'אדם'. העיקרון האנתרופי מתבטא בשני אופנים: (א) לו היו חוקי הטבע שונים, ואפילו מעט שבמעט לא היתה אפשרות קיום של החיים; (ב) לולא שורה ארוכה של אירועים שהתרחשו בעבר, ואשר ההסתברות להתרחשותם היא כמעט אפסית, לא היתה אפשרות לקיום המין האנושי".

וכך כתב פרופסור סטיבן הוקינג בספרו קיצור תולדות הזמן[2] :

"חוקי המדע, כפי שאנו מכירים אותם כיום, מכילים מספר גדול של מספרי יסוד, כמו גודל המטען החשמלי של האלקטרון והיחס בין מאסות הפרוטון והאלקטרון... העובדה המופלאה היא שערכיהם של אותם מספרים נראים כאילו הם מכוונים בדייקנות רבה ליצירת האפשרות להתפתחות החיים".

להלן מספר דוגמאות מגילויי המדע המודרני בדבר דיוקם של חוקי הטבע והקבועים הפיסיקליים (מתוך מאמרו של ערן בן ישי[3])

  1. ממחקרים עדכניים בנושא "המעגל הגיאוכימי של הצורן והפחמן" עולה כי האטמוספרה סביבנו נתונה לבקרה עדינה שגורמים רבים נוטלים בה חלק. אם יופר שיווי המשקל העדין הזה יבוא הקץ לחיים. אילו כדור-הארץ קרוב במעט אל השמש, היתה הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הרתיחה של המים – מצב שלא היה מאפשר כלל חיים. לעומת זאת, אם היה כדור-הארץ מרוחק מעט יותר מן השמש, היתה נגרמת עלייה ניכרת בריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה ולכן "בני אדם לא היו יכולים לנשום אוויר זה"[4].
  2. אם הכוח הגרעיני היה חלש יותר, ולו באחוזים ספורים בלבד, לא היו פרוטונים מתחברים עם ניוטרונים ליצור דיוטרונים, שהם 'הדלק השמשי'. השמש לא הייתה זורחת, אלא נשארת ככדור קר של פרוטונים, מצב שהיה שולל כל אפשרות של חיים על חיים על פני כדור-הארץ; אם הכוח היה חזק יותר, ולו באחוזים ספורים בלבד, היה כל פרוטון מתחבר מיד עם פרוטון אחר, והייתה מתרחשת התפוצצות אדירה של השמש כולה, מצב שאף בו לא הייתה כל אפשרות של חיים על-פני כדור הארץ [5].
  3. לכדור-הארץ ציר סיבוב עצמי הנטוי בזוית של °23.5 ביחס לציר ההקפה שלו סביב השמש, ונטייה זו היה הגורמת לחילופי עונות השנה על פני הארץ. אלמלא זווית נטייה זו, לא היו העונות מתחלפות ואלימי כדור הארץ היו קבועים, כאשר הבדלי הטמפרטורות היו קיצוניים: מחום בלתי נסבל על המשוון לקיפאון עמוק בקטבים; המים בקו המשווה היו מתנדפים עד מהרה והקיטור היה נודד לקטבים – שם היו מתעבה לשכבת קרח נצחית – בעוד מאגר המים, היה עובר כולו לכפות הקרח בקטבים, היה אוזל לחלוטין מקו המשווה. במקרה והיתה הזוית גדולה יותר, והיתה מגיעה ל-°60, היו שינויי האקלימים מהירים וחדים כל-כך, עד שפרט לקו המשווה לא היתה לבעלי החיים ולצמחים שום אפשרות, באף אחד מחלקי כדור הארץ, להסתגל לשינויים הפתאומיים הללו[6].
  4. לו לא היו המים שתחת הקרח צפופים ממנו ("האנומליה של המים") לא היו מתאפשרים חיים תחת המים, החום הסגולי הגבוה של המים מאפשר להם לאגור אנרגיית חום מספקת כדי לשמר את היציבות של הריאקציות הכימיות בגוף, שכבת האוזון מגינה עלינו מפני קרינה. הירח משפיע על גאות המים, אך לו היה קרוב יותר היה גורם לגאות שתציף את כדוה"א כולו. אילו קבועי הפיזיקה כמו מטען האלקטרון, קבוע פלנק, וקבועי הכח החלש והכח החזק, היו שונים אך במעט מאלה הידועים כיום, היווצרות הפחמן בכוכבים לא היתה אפשרית (פרד הויל, אלווין סלפטר). צפיפות המסה-אנרגיה ביקום נקבעה בהתאמה מדהימה למהירות התפשטות היקום כך שתתאפשר היווצרות גלקסיות וכוכבים. בצפיפות רבה יותר היה היקום קורס תחת המשיכה, ואילו המהירות היתה גבוהה יותר היו החלקיקים מתפזרים ונפוצים לחלל. שינוי של אחוז אחד בעצמתו של הכח החזק היה מבטל את האפשרות ליציבות של הפחמן. צפיפות החומר ועוצמת קרינת הרקע ביקום כמעט אחידים בכל הכיוונים, לולי אחידות זו היה כל החומר שביקום קורס לחורים שחורים. כח המשיכה הוא אידיאלי לקיום חיים, לו היה מעט חזק יותר לא היינו יכולים להתנהל, ולו היה חלש יותר לא היינו יכולים לחיות עם החומר שבעולם בצורה סבירה, (דוגמא קטנה היא מנגנון השירותים בחללית בו נאלצים להשתמש בואקום לשם הוצאת הפסולת), וכן לא היתה האטמוספרה נמשכת ומוחזקת על פני כדוה"א. לו האטמוספרה היתה עבה יותר לא היינו זוכים לחום השמש, לו היתה דקה במידה משמעותית לא היינו יכולים להתקיים מחמת הקרינה, הירח למשל מגיע למינוס 140 מעלות צלזיוס בחלקו המוצל, לעומת 120 בחלק שמול השמש[7].

ראה גם[עריכה]

השקפה שכלית והשקפה רוחנית

תורה ומדע

תורת ההתפתחות

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. פרופסור נתן אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ' 35.
  2. קיצור תולדות הזמן, הוצאת ספריית מעריב, תירגם מאנגלית: עמנואל לוטם, תשמ"ט, עמ' 122-121.
  3. באתרהדוס
  4. נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ' 47.
  5. נתן אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ' 38.
  6. פרופסור משה טרופ, בריאה – מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעיתורני ו"שמיר", ירושלים, 1982. עמ' 207.
  7. גיאולוגיה, הוצאת אוניברסיטה משודרת, עמ' 64.