הרב ברוך דוב ליבוביץ
|
|
רבי ברוך בער נולד בכסליו תרכ"ד. היה ראש ישיבת קמניץ'. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.
תולדות חייו
הרב נולד בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל 'בית הלוי'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק. בגיל צעיר נכנס לישיבת וולוז'ין. בגיל שש-עשרה נבחן אצל רבי יצחק-אלחנן ספקטור בשולחן-ערוך וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים".
בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיר למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקריינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו הגר"ח.
זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים לשמוע תורה מהרב. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן נהפכה לישיבה.
בתרס"ד קיבל הצעה מרבי אליעזר גורדון לכהן כר"מ בישיבת טלז. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקא ובהסכמת רבו הגר"ח הסכים להצעה.
כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א.
בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ שם הייתה עיקר ישיבתה.
בערב ראש השנה ת"ש נכנסו הגרמנים ימ"ש לקמניץ. בניגוד לשאר עיירות שבסביבה התנהגו בקמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ביום הכפורים נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש חשוון הגיע פסק מרבי חיים עוזר גודזינסקי להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא. או אז עזב הרב את קמניץ. ביום ה' בכסליו, לאחר כמה ימי מחלה, נחלש הרב ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי".
אישיותו
הצטיין באהבת ישראל. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים".
היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו.
ספריו
ברכת שמואל – חידושים על הש"ס. 4 חלקים.
שיעורי רבי ברוך בער – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים.