הרב הלל פלסר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הרב הלל פלסר (נולד בכ"ה בשבט ה'תשי"א, 1 בפברואר 1951) הוא איש חינוך דתי-לאומי ישראלי וראש מוסד...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב הלל פלסר (נולד בכ"ה בשבט ה'תשי"א, 1 בפברואר 1951) הוא איש חינוך דתי-לאומי ישראלי וראש מוסדות 'מורשה', ומתלמידי הרב צבי יהודה קוק. שימש כרב הקיבוץ שדה אליהו, ור"מ בישיבת מרכז הרב. | '''הרב הלל פלסר''' (נולד בכ"ה בשבט ה'תשי"א, 1 בפברואר 1951) הוא איש חינוך דתי-לאומי ישראלי וראש מוסדות 'מורשה', ומתלמידי הרב צבי יהודה קוק. שימש כרב הקיבוץ שדה אליהו, ור"מ בישיבת מרכז הרב. | ||
{{רב | |||
|שם=הרב הלל פלסר | |||
|תאריך לידה=כ"ו שבט ה'תשי"א | |||
|תאריך פטירה=כ"א אב התשפ"ב | |||
|מקום פעילות=[[ירושלים]] | |||
|השכלה=נתיב מאיר, מרכז הרב | |||
|השתייכות=הציונות הדתית, תלמידי [[הרב צבי יהודה קוק]] | |||
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]],[[אמונה]],[[גאולה]] [[תשובה]],[[ארץ ישראל]] ,[[עם ישראל]] | |||
|תפקידים נוספים=ראש מוסדות מורשה לשעבר | |||
|רבותיו= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] | |||
|תלמידיו= [[הרב שלום אייזנר]], [[הרב אברהם זרביב]], [[הרב עודד מילר]] | |||
}} | |||
==ביוגרפיה== | |||
נולד בשנת ה'תשי"א ליהודה זאב ואלישבע פלסר שהתגוררו ברמת-גן. בגיל שבע התייתם מאימו. | |||
בגיל התיכון למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]], ולאחר מכן בעידוד ודחיפת רבותיו הלך ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] שם למד אצל [[הרב צבי יהודה קוק]] והתקרב אליו מאוד. באופן חריג, הרב צבי יהודה קוק כראש הישיבה מינה אותו ללמד שיעורים באמונה בפני תלמידים, שהיו צעירים ממנו אך בשנים בודדות. | |||
בגיל התיכון למד | |||
לאחר תקופה מסוימת, פנה אליו הרב צבי יהודה וביקש ממנו להתמנות לרב הקיבוץ שדה אליהו. בתחילה הוא סירב, ולבסוף סוכם שיישאר להתגורר בירושלים על יד הישיבה, וייסע לשדה אליהו מספר פעמים בשבוע. | לאחר תקופה מסוימת, פנה אליו הרב צבי יהודה וביקש ממנו להתמנות לרב הקיבוץ שדה אליהו. בתחילה הוא סירב, ולבסוף סוכם שיישאר להתגורר בירושלים על יד הישיבה, וייסע לשדה אליהו מספר פעמים בשבוע. | ||
==תלמוד תורה מורשה== | |||
בשנת ה'תשל"ז הצטרף לקבוצה מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה שפנו להקים תלמוד תורה ברוחה של ישיבת מרכז הרב. הקבוצה מנתה מלבדו עוד ששה תלמידים מרכזיים: [[הרב עודד וולנסקי]], [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב אריה קורן]], [[הרב אלי סדן]], [[הרב בנימין אייזנר]]. | |||
בשנת ה'תשל"ז הצטרף לקבוצה מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה שפנו להקים תלמוד תורה ברוחה של ישיבת מרכז הרב. הקבוצה מנתה מלבדו עוד ששה תלמידים מרכזיים: הרב עודד וולנסקי, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרב אלי סדן, הרב בנימין אייזנר. | |||
הסיבה להקמת תלמוד תורה מורשה הייתה שבאותה העת התרבו אברכי ישיבת מרכז הרב, גדלו המשפחות, ונולדו ילדים, והיה צורך במוסד חינוכי המתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המחנך ומלמד על טהרת הקודש, ללא שיעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד מסוימות. לכן הוחלט, על ידי שבעת חברי הקבוצה, להקים את תלמוד תורה מורשה בשכונת קריית משה בירושלים. | הסיבה להקמת תלמוד תורה מורשה הייתה שבאותה העת התרבו אברכי ישיבת מרכז הרב, גדלו המשפחות, ונולדו ילדים, והיה צורך במוסד חינוכי המתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המחנך ומלמד על טהרת הקודש, ללא שיעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד מסוימות. לכן הוחלט, על ידי שבעת חברי הקבוצה, להקים את תלמוד תורה מורשה בשכונת קריית משה בירושלים. | ||
מאוחר יותר הצטרפו אל שבעת חברי הקבוצה, הרב יעקב לבנון, הרב צבי טאו, הרב יהושע רוזן ועוד תלמידים נוספים רבים. בהמשך פרשו תלמידי הרב צבי יהודה קוק לתפקידים שונים, והרב הלל פלסר נשאר לבדו בראש המוסד. | מאוחר יותר הצטרפו אל שבעת חברי הקבוצה, [[הרב יעקב לבנון]], [[הרב צבי טאו]], [[הרב יהושע רוזן]] ועוד תלמידים נוספים רבים. בהמשך פרשו תלמידי הרב צבי יהודה קוק לתפקידים שונים, והרב הלל פלסר נשאר לבדו בראש המוסד. | ||
עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד, ולצורך כך הקים הרב הלל את הישיבה הקטנה "מורשה", בתחילת שנת הלימודים תשנ"ט (1999). | עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד, ולצורך כך הקים הרב הלל את הישיבה הקטנה "מורשה", בתחילת שנת הלימודים תשנ"ט (1999). | ||
| שורה 41: | שורה 29: | ||
בבחירות לעיריית ירושלים תמך בחגית משה, ואף הסכים לה לפרסם את מכתב ההוקרה ששלח לה. | בבחירות לעיריית ירושלים תמך בחגית משה, ואף הסכים לה לפרסם את מכתב ההוקרה ששלח לה. | ||
משפחתו | בכ"א אב התשפ"ב נפטר בפתאומיות בביתו באישון ליל לאחר ששוחרר מבית החולים בעקבות ניתוח שעבר, והוא בן 71. | ||
נשוי למיכל ולהם שנים עשר ילדים | ==משפחתו== | ||
נשוי למיכל ולהם שנים עשר ילדים ונכדים רבים. בנו הוא משה פלסר שחיסל את המחבל שביצע את פיגוע הטרקטור ברחוב יפו בירושלים בשנת 2008. על אומץ הלב וקור הרוח קיבל את צל"ש מפקד פיקוד הצפון אז אלוף גדי איזנקוט. | |||
משה פלסר | |||
תלמידיו | ==תלמידיו== | ||
העמיד מאות ואלפי תלמידים, ביניהם: | העמיד מאות ואלפי תלמידים, ביניהם: | ||
| שורה 56: | שורה 39: | ||
הרב אברהם זרביב (בנו של הרב עמנואל זרביב). | הרב אברהם זרביב (בנו של הרב עמנואל זרביב). | ||
הרב עודד מילר - ר"מ בישבת בני צבי, אברך בכולל דיינות בישיבת בית אל, ומרבני אתר ישיבה. | הרב עודד מילר - ר"מ בישבת בני צבי, אברך בכולל דיינות בישיבת בית אל, ומרבני אתר ישיבה. | ||
קישורים חיצוניים | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.inn.co.il/news/574745 הרב הלל פלסר מובא למנוחות] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
הערות שוליים | |||
גרסה מ־17:32, 18 באוגוסט 2022
|
|
הרב הלל פלסר (נולד בכ"ה בשבט ה'תשי"א, 1 בפברואר 1951) הוא איש חינוך דתי-לאומי ישראלי וראש מוסדות 'מורשה', ומתלמידי הרב צבי יהודה קוק. שימש כרב הקיבוץ שדה אליהו, ור"מ בישיבת מרכז הרב.
| הרב הלל פלסר | |
|---|---|
| תאריך לידה | כ"ו שבט ה'תשי"א |
| תאריך פטירה | כ"א אב התשפ"ב |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | הציונות הדתית, תלמידי הרב צבי יהודה קוק |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד,אמונה,גאולה תשובה,ארץ ישראל ,עם ישראל |
| תפקידים נוספים | ראש מוסדות מורשה לשעבר |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא |
| תלמידיו | הרב שלום אייזנר, הרב אברהם זרביב, הרב עודד מילר |
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תשי"א ליהודה זאב ואלישבע פלסר שהתגוררו ברמת-גן. בגיל שבע התייתם מאימו.
בגיל התיכון למד בישיבת נתיב מאיר, ולאחר מכן בעידוד ודחיפת רבותיו הלך ללמוד בישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה קוק והתקרב אליו מאוד. באופן חריג, הרב צבי יהודה קוק כראש הישיבה מינה אותו ללמד שיעורים באמונה בפני תלמידים, שהיו צעירים ממנו אך בשנים בודדות.
לאחר תקופה מסוימת, פנה אליו הרב צבי יהודה וביקש ממנו להתמנות לרב הקיבוץ שדה אליהו. בתחילה הוא סירב, ולבסוף סוכם שיישאר להתגורר בירושלים על יד הישיבה, וייסע לשדה אליהו מספר פעמים בשבוע.
תלמוד תורה מורשה
בשנת ה'תשל"ז הצטרף לקבוצה מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה שפנו להקים תלמוד תורה ברוחה של ישיבת מרכז הרב. הקבוצה מנתה מלבדו עוד ששה תלמידים מרכזיים: הרב עודד וולנסקי, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרב אלי סדן, הרב בנימין אייזנר.
הסיבה להקמת תלמוד תורה מורשה הייתה שבאותה העת התרבו אברכי ישיבת מרכז הרב, גדלו המשפחות, ונולדו ילדים, והיה צורך במוסד חינוכי המתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המחנך ומלמד על טהרת הקודש, ללא שיעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד מסוימות. לכן הוחלט, על ידי שבעת חברי הקבוצה, להקים את תלמוד תורה מורשה בשכונת קריית משה בירושלים.
מאוחר יותר הצטרפו אל שבעת חברי הקבוצה, הרב יעקב לבנון, הרב צבי טאו, הרב יהושע רוזן ועוד תלמידים נוספים רבים. בהמשך פרשו תלמידי הרב צבי יהודה קוק לתפקידים שונים, והרב הלל פלסר נשאר לבדו בראש המוסד.
עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד, ולצורך כך הקים הרב הלל את הישיבה הקטנה "מורשה", בתחילת שנת הלימודים תשנ"ט (1999).
בבחירות לעיריית ירושלים תמך בחגית משה, ואף הסכים לה לפרסם את מכתב ההוקרה ששלח לה.
בכ"א אב התשפ"ב נפטר בפתאומיות בביתו באישון ליל לאחר ששוחרר מבית החולים בעקבות ניתוח שעבר, והוא בן 71.
משפחתו
נשוי למיכל ולהם שנים עשר ילדים ונכדים רבים. בנו הוא משה פלסר שחיסל את המחבל שביצע את פיגוע הטרקטור ברחוב יפו בירושלים בשנת 2008. על אומץ הלב וקור הרוח קיבל את צל"ש מפקד פיקוד הצפון אז אלוף גדי איזנקוט.
תלמידיו
העמיד מאות ואלפי תלמידים, ביניהם:
שלום אייזנר (בנו של הרב בנימין אייזנר, חתנו של הרב יהושע צוקרמן). הרב אברהם זרביב (בנו של הרב עמנואל זרביב). הרב עודד מילר - ר"מ בישבת בני צבי, אברך בכולל דיינות בישיבת בית אל, ומרבני אתר ישיבה.