הרב יחיא יצחק הלוי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב יחיא יצחק (נכתב לעיתים: יצחאק) הלוי היה רבה של יהדות תימן ואב בית הדין המרכזי בצנעא במשך כשלושים שנה.

חייו[edit]

נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז‏[1]) בצנעא, לאביו רבי משה יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא, ולאמו רומיה, בת הרב שלום מנצורה. למד בצעירותו אצל סבו, אשר הסמיכו בגיל 11 כשוחט, ולאחר פטירת סבו בשנת תרמ"ד החל ללמוד בישיבתו של הרב חיים קורח, שם נודע כלדמדן ושקדן. בשנת תרס"ב נבחר לכהן כרבה של צנעא, אולם הוא סרב לקבל את התפקיד, ורק שלוש שנים לאחר מכן החל בפועל לכהן. מעמדו החל להתבסס ברחבי תימן כדמות התורנית העליונה, ובפועל הוא נחשב כרבם של כל יהודי תימן. הוא שלח את הרב יחיא נחום כשליח מטעם ביה"ד בצנעא לבדוק את הרבנים והשוחטים ברחבי המדינה. כמו כן, ייסד ישיבה גדולה בצנעא, שנקראה "אלמדרש", שם התפלל ולימד. בבית מדרשונהגו לפתוח את יום הלימוד בשתיים בלילה, לאור קביעת הרמב"ם ש"אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה". קשריו עם השלטונות היו מצויינים, והאימאם אף התייעץ איתו בענייני ניהול המדינה. לצד ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית, עסק גם רבות בפעילות ציבורית. הוא ייסד בצנעא בית ספר שבו שילבו גם לימודי חול (ובראשו הועמד הרב יחיא קאפח), פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתומים היו נשלחים לקבל חינוך מוסלמי ולגדול במשפחה מוסלמית), פעל להשגת רשיונות עליה לארץ ישראל ליהודים ש�פצו בכך (לשם כך עמד בקשר עם ראשי היישוב ברץ), ניהל קשרים ענפים עם מנהיגי הקהילות היהודיות בחו"ל ובא"י, גאל אדמות של יהודים בתימן מידי ה"וואקף" המוסלמי, ועוד. הוא לא נטל שכר על עבודתו, כמסורת חכמי תימן. הוא הביע בגלוי תמיכה בציונות, ואודות אנשיה התבטא באחד ממכתביו: "אחינו היקרים הציונים".

עמדותיו בפולמוסים בתימן[edit]

בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות הספד תלמיד חכם ביום טוב שני. יחד עם חברו הרב אברהם אלנדאף, כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני.

בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, הרב יחיא קאפח, פרסומים כנגד חכמת הקבלה וספר הזוהר. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי והרב סעיד עזיירי, להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין‏[2].

נפטר בי"א בסיוון תרצ"ב, ונקבר בצנעא.

הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד.

מתלמידיו[edit]



לקריאה נוספת[edit]

  • אבירן יצחק הלוי (עורך), איש ימיני, מכון החיים והשלום, בני ברק תשע"ג
  • אהרון גימאני תעודות חדשות למעמדו של הרב יחיא יצחק הלוי כמנהיג יהדות תימן, "פעמים" 76 (קיץ תשנ"ח), עמ' 115-126.
  • יהודה רצהבי, יצחק הלוי, ר' יחיא, האנציקלופדיה העברית (כרך כ' עמ' 182-183), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב תשל"א

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ברוב המקורות נכתב כי נולד בשנת תרכ"ח, אך בספר "בסערת תימן" מאת הרב עמרם קורח (עמ' קעד) וכן ב"לוח בית הלוי" נכתב תרכ"ז.
  2. על אף שהיו חכמים שהחרימו את הרב קאפח בטענה כי הוא כופר בספר הזוהר.