הרב משה יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה יעקב וייס''' הוא רב שכונת "נווה אחיעזר" ב[[בני ברק]]. | |||
==תולדות חייו== | |||
== | נולד בז’ ב[[חשוון]] תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. | ||
נולד | ===יחוס=== | ||
הרב וייס הוא מצאצאי ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס. כמו כן הינו צאצא של [[רבי מאיר איזנשטטר]] המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי ה[[חתם סופר]]. | |||
===ילדותו וצעירותו== | |||
בצעירותו למד אצל האדמו”ר מסאטמאר [[רבי יואל טייטלבוים]], [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] בעל ה”מנחת אלעזר"<ref>ספר שמן ששון מחבריך (הרב [[שלום דב וולפא]]), ח"ב בערך וייס משה יעקב</ref>, וכן אצל רבי יהודה רוזנר בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה’מנחת אלעזר’ הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ'. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י [[בית דין|בית הדין]] של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה’בניין דוד’. | |||
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין ב[[הונגריה]]. | |||
בצעירותו | |||
בתקופת [[השואה]] היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונכריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי [[עגונה|עגונות]]. | |||
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | ||
==בארץ ישראל== | ===בארץ ישראל=== | ||
בנובמבר | בנובמבר 1946 הפליג ל[[ארץ ישראל]] באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. | ||
בארץ קיבל | בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | ||
החל משנת תשל”ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת | החל משנת תשל”ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר. | ||
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם | במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הרב | *בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ראש בית הוראה בשכונת נוה אחיעזר. | ||
*בנו הרב | *בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של [[חסידות ספינקא]] בבורו פארק, ניו יורק. | ||
*נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות [[מוקצה]] ו[[עירובין]]. | *נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות [[מוקצה]] ו[[עירובין]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
[[קגטוריה:רבנים ניצולי שואה]] | |||
גרסה מ־09:47, 23 ביוני 2011
|
|
הרב משה יעקב וייס הוא רב שכונת "נווה אחיעזר" בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בז’ בחשוון תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן.
יחוס
הרב וייס הוא מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס. כמו כן הינו צאצא של רבי מאיר איזנשטטר המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי החתם סופר.
=ילדותו וצעירותו
בצעירותו למד אצל האדמו”ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים, רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל ה”מנחת אלעזר"[1], וכן אצל רבי יהודה רוזנר בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה’מנחת אלעזר’ הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ'. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י בית הדין של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה’בניין דוד’.
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה.
בתקופת השואה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונכריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק.
בארץ ישראל
בנובמבר 1946 הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה.
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, והראשון לציון הרב יצחק ניסים וכן מהרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ.
החל משנת תשל”ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר.
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד מכון ירושלים, ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה.
משפחתו
- בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ראש בית הוראה בשכונת נוה אחיעזר.
- בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של חסידות ספינקא בבורו פארק, ניו יורק.
- נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות מוקצה ועירובין.
הערות שוליים
- ↑ ספר שמן ששון מחבריך (הרב שלום דב וולפא), ח"ב בערך וייס משה יעקב