הרב משה יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה יעקב וייס''' | '''הרב משה יעקב וייס''' היה רב שכונת "נווה אחיעזר" ב[[בני ברק]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בז’ ב[[חשוון]] תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. | נולד בז’ ב[[חשוון]] תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר [[רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא]]. כמו כן הינו צאצא של [[רבי מאיר איזנשטטר]] המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי ה[[חתם סופר]]. | ||
הרב וייס הוא מצאצאי ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר | |||
בצעירותו, | בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר [[רבי יואל טייטלבוים]], האדמו"ר ממונקאטש [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה"מנחת אלעזר" הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ששימש בהמשך כאדמו"ר ממונקאטש). משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י [[בית דין|בית הדין]] של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'. | ||
בתקופת [[השואה]] היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונכריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי [[עגונה|עגונות]]. | בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה. | ||
בתקופת [[השואה]] היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונכריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי [[עגונה|עגונות]] מהמלחמה. | |||
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | ||
בסוף שנת תש"ו הפליג ל[[ארץ ישראל]] באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור תשעה חודשים שוחרר ועלה ארצה. | |||
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | ||
החל משנת | החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר ב[[בני ברק]]. | ||
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | ||
גרסה מ־12:58, 27 בינואר 2012
|
|
הרב משה יעקב וייס היה רב שכונת "נווה אחיעזר" בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בז’ בחשוון תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא. כמו כן הינו צאצא של רבי מאיר איזנשטטר המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי החתם סופר.
בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה"מנחת אלעזר" הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ששימש בהמשך כאדמו"ר ממונקאטש). משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י בית הדין של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה.
בתקופת השואה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונכריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות מהמלחמה.
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק.
בסוף שנת תש"ו הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור תשעה חודשים שוחרר ועלה ארצה.
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, והראשון לציון הרב יצחק ניסים וכן מהרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ.
החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר בבני ברק.
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד מכון ירושלים, ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה.
משפחתו
- בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ראש בית הוראה בשכונת נוה אחיעזר.
- בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של חסידות ספינקא בבורו פארק, ניו יורק.
- נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות מוקצה ועירובין.
הערות שוליים