הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של משולם (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י) |
(סידור, סִגנוּן קל, ובעיקר - שילוב נקודות מעריכת משתמש:משולם - גרסה אחרונה מתאריך 11:32, כ"ח באדר ה'תשע"ג - שביטלתי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravovadya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]]]] | [[תמונה:Ravovadya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]].]] | ||
'''הרב עובדיה יוסף''' | |||
'''הרב עובדיה יוסף''' הִנו [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]] לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס), ומחבר [[שו"ת]] [[יביע אומר]] ועוד עשרות ספרים. | |||
הרב עובדיה יוסף, הנחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו, נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | {{להשלים|כל הפרק=כן}} | ||
נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"{{דרוש מקור}}. | נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף {{מקור|1== שם פרטי|כן}} עובדיה {{מקור|1==שם משפחה|כן}}. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"{{דרוש מקור}}. למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. | ||
שימש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של קהיר ב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין | שימש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של קהיר ב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון לערעורים ב[[ירושלים]], וכרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]], ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי [[הרב שלמה גורן]]. | ||
בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. | בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, | |||
@ [[הרב יעקב יוסף]] | הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם: | ||
@ [[הרב אברהם יוסף]] | @ [[הרב יעקב יוסף]] - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]] | ||
@ [[הרב יצחק יוסף]] | @ [[הרב אברהם יוסף]] - רבה של [[חולון]] | ||
@ [[הרב דוד יוסף]] | @ [[הרב יצחק יוסף]] - ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד | ||
@ [[הרב משה יוסף]] | @ [[הרב דוד יוסף]] - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "[[הלכה ברורה]]" | ||
@ [[הרב משה יוסף]] - ראש בד"ץ "בית יוסף" (בביתו מתגורר הרב) | |||
חתניו: | חתניו: | ||
@ [[הרב עזרא בר שלום]] | @ [[הרב עזרא בר שלום]] - חבר בית הדין הגדול | ||
@ [[הרב צ'יקוטאי]] | @ [[הרב צ'יקוטאי]] - מרבני העיר [[מודיעין]] | ||
@ [[הרב מרדכי טולידאנו]] | @ [[הרב מרדכי טולידאנו]] - דיין ב[[ירושלים]] | ||
@ [[הרב אהרן בוטבול]] | @ [[הרב אהרן בוטבול]] - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר [[מודיעין עילית]]. | ||
בת נוספת נפטרה בצעירותה{{דרוש מקור}}. | בת נוספת נפטרה בצעירותה{{דרוש מקור}}. | ||
== דרך פסיקתו == | == דרך פסיקתו == | ||
הרב עובדיה נחשב לרוב כפוסק מקל (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך | הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. | ||
הרב עובדיה יוסף נחשב לרוב כפוסק מקל{{הערה|להלן כמה דוגמאות אקראיות לפסיקות מקלות של הרב עובדיה יוסף: | |||
* סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה{{דרוש מקור}}. כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, יעויין שם בתשובתו{{דרושה הבהרה}}. | |||
* בעניין צירוף מאכלים שונים ל[[פת הבאה בכיסנין]] ל[[קביעות סעודה]] פוסק שאין לצרף{{דרוש מקור}}. שלא כדעת המגן אברהם{{דרוש מקור}} והאגרות משה{{דרוש מקור}}. | |||
* מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי{{דרוש מקור}}.}} (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך כללי ההכרעה כדעת השולחן ערוך והקלה ב[[ספק ספיקא]]) המדגיש את הכלל "[[כוחא דהיתרא עדיפא]]". מאידך, בהלכות מסויימות הוא מחמיר, ובהן: חשש [[ברכה לבטלה]], [[פאה נכרית]], [[זמן רבנו תם]], טלטול ב[[שבת]] במקום שיש עירוב ועוד. | |||
הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות{{הערה|1=ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84255&&page=7 הסכמתו לספר 'מנחת אשר'] {{מקור|מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט|כן}}: "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."}}, ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן. | |||
=== המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה === | |||
דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקות רבות: | |||
* פעמים שפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י [[מנהג ירושלים]] (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים לא היה מנהג אחיד מעולם (כידוע), ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה<ref>הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).</ref>. | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
* מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים. | * מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים. | ||
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]]. | * בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]]. | ||
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה | ==== בענייני [[צניעות]] ==== | ||
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש". | |||
*התיר | *התיר ב[[שעת הדחק]] ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם [[יצר הרע]] כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד|כן}}. | ||
*התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו". וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור | *התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" {{מקור|יביע אומר ד ג|כן}}. וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד". | ||
*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): " | *התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}. | ||
*אסר בתוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}. | *אסר בתוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}. | ||
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
"[[ | * "[[יביע אומר]]" - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
"[[ | * "[[יחווה דעת]]" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי. | ||
" | * "[[חזון עובדיה]]" - ספרי הלכה על חגים ומועדים: שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; [[הגדה של פסח]]; [[פורים]]; [[ט"ו בשבט]] ו[[ברכות]]; [[ימים נוראים]], [[שבת]] (ארבעה חלקים), [[יום טוב]], [[תעניות]], [[אבלות]], [[פרוזבול]] ועוד. | ||
" | * "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "[[בן איש חי]]" וספר "[[עוד יוסף חי]]", שמונה חלקים. | ||
" | * "לוית חן" - הערות על המשנה ברורה הלכות שבת. | ||
" | * "ענף עץ אבות" - על [[מסכת אבות]]. | ||
"מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים. | * "טהרת הבית" - הלכות [[נדה]], שלושה חלקים. | ||
* "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים. | |||
* "משא עובדיה" - בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה. | |||
===ספרים על פי תורתו=== | ===ספרים על פי תורתו=== | ||
* [[ילקוט יוסף]]- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק | |||
* [[ילקוט יוסף]]- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק יוסף | |||
* הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף | * הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף | ||
* רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון. | * רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון. | ||
* משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו. | * משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו | ||
* עין יצחק - מאת בנו הרב יצחק יוסף | |||
ועוד רבים מספור. | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב יצחק נסים]]|הבא=[[הרב מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | {{סדרה|הקודם=[[הרב יצחק נסים]]|הבא=[[הרב מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[הרב יעקב משה טולידאנו]]|הבא=[[הרב חיים דוד הלוי]]|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}} | {{סדרה|הקודם=[[הרב יעקב משה טולידאנו]]|הבא=[[הרב חיים דוד הלוי]]|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}} | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | *[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | ||
*[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/676/090.html כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו'] | *[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/676/090.html כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו'] | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה] | * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה] | ||
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=87| שיעוריו] באתר מורשת | *[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=87| שיעוריו] באתר מורשת | ||
* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=3&forum_id=1364 | * [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=3&forum_id=1364 דיון על דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף] (בהשוואה לדרכו של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]]) | ||
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60100 | *[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60100 על הרב יוסף באתר הרבנות הראשית לתל אביב] | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm | * [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm מאמר על שיטתו בעניין חגיגת] [[בת מצוה]]. | ||
* {{רמבי"ש|1753}} | * {{רמבי"ש|1753}} | ||
גרסה מ־17:37, 10 במרץ 2013
|
|
הרב עובדיה יוסף הִנו הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס), ומחבר שו"ת יביע אומר ועוד עשרות ספרים.
הרב עובדיה יוסף, הנחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו, נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה.
תולדות חייו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נולד בבגדד בי"ב בתשרי תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף כן עובדיה כן. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"(דרוש מקור). למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.
שימש כאב בית הדין של קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי בפתח תקווה, לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון לערעורים בירושלים, וכרב הראשי לתל אביב-יפו, ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי הרב שלמה גורן.
בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס הרב מרדכי אליהו.
משפחתו
הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם:
- הרב יעקב יוסף - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים
- הרב אברהם יוסף - רבה של חולון
- הרב יצחק יוסף - ראש "ישיבת חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד
- הרב דוד יוסף - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "הלכה ברורה"
- הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף" (בביתו מתגורר הרב)
חתניו:
- הרב עזרא בר שלום - חבר בית הדין הגדול
- הרב צ'יקוטאי - מרבני העיר מודיעין
- הרב מרדכי טולידאנו - דיין בירושלים
- הרב אהרן בוטבול - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר מודיעין עילית.
בת נוספת נפטרה בצעירותה(דרוש מקור).
דרך פסיקתו
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר בארץ ישראל, נחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.
הרב עובדיה יוסף נחשב לרוב כפוסק מקל[1] (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך כללי ההכרעה כדעת השולחן ערוך והקלה בספק ספיקא) המדגיש את הכלל "כוחא דהיתרא עדיפא". מאידך, בהלכות מסויימות הוא מחמיר, ובהן: חשש ברכה לבטלה, פאה נכרית, זמן רבנו תם, טלטול בשבת במקום שיש עירוב ועוד.
הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות[2], ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.
המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה
דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקות רבות:
- פעמים שפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י מנהג ירושלים (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים לא היה מנהג אחיד מעולם (כידוע), ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה[3].
מפסקיו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- מתיר לספרדים לאכול מצה עשירה בפסח, ללא חשש כי מעורבים ביין גם מים.
- בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור לא תתגודדו.
בענייני צניעות
- התיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה (שו"ת יביע אומר א או"ח ו). ובמקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (תענית ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
- התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצר הרע כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" (יביע אומר ד אה"ע ד).
- התיר לאשה נשואה לגלות משערות ראשה כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" (יביע אומר ד ג). וכן כתב בנו הרב יצחק יוסף בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד".
- התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שהמגן אברהם כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" (יביע אומר שם).
- אסר בתוקף את השימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש לנשים, ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" (יביע אומר שם).
- בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
ספריו
- "יביע אומר" - שו"ת בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- "יחווה דעת" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי.
- "חזון עובדיה" - ספרי הלכה על חגים ומועדים: שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; הגדה של פסח; פורים; ט"ו בשבט וברכות; ימים נוראים, שבת (ארבעה חלקים), יום טוב, תעניות, אבלות, פרוזבול ועוד.
- "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "בן איש חי" וספר "עוד יוסף חי", שמונה חלקים.
- "לוית חן" - הערות על המשנה ברורה הלכות שבת.
- "ענף עץ אבות" - על מסכת אבות.
- "טהרת הבית" - הלכות נדה, שלושה חלקים.
- "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים.
- "משא עובדיה" - בהוצאת מוסד הרב קוק, דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.
ספרים על פי תורתו
- ילקוט יוסף- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק יוסף
- הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
- רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
- משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו
- עין יצחק - מאת בנו הרב יצחק יוסף
ועוד רבים מספור.
| הקודם: הרב יצחק נסים |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב מרדכי אליהו |
| הקודם: הרב יעקב משה טולידאנו |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: הרב חיים דוד הלוי |
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו'
- שיעורי הרב באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מורשת
- דיון על דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (בהשוואה לדרכו של הרב שלמה זלמן אוירבך)
- על הרב יוסף באתר הרבנות הראשית לתל אביב
- מאמר על שיטתו בעניין חגיגת בת מצוה.
- רשימת המאמרים של הרב עובדיה יוסף, באתר רמבי"ש
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ להלן כמה דוגמאות אקראיות לפסיקות מקלות של הרב עובדיה יוסף:
- סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה(דרוש מקור). כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, יעויין שם בתשובתו[דרושה הבהרה].
- בעניין צירוף מאכלים שונים לפת הבאה בכיסנין לקביעות סעודה פוסק שאין לצרף(דרוש מקור). שלא כדעת המגן אברהם(דרוש מקור) והאגרות משה(דרוש מקור).
- מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי(דרוש מקור).
- ↑ ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר בהסכמתו לספר 'מנחת אשר' (מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט): "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."
- ↑ הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).