הרב שלום משאש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של מאיר ברגר (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע.  
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע.  
{{מיון רגיל:משאש שלום}}
{{מיון רגיל:משאש שלום}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|משאש שלום]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו|משאש שלום]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים|משאש שלום]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]]

גרסה מ־21:55, 17 באוגוסט 2011

הרב שלום משאש היה אב בית דין והרב הראשי למרוקו, ורבה של ירושלים.

נולד בשנת תרס"ט במרוקו, למשפחת רבנים. סבו היה רב בעיר מקנס, ואמו היתה מצאצאי הרב רפאל ברדוגו.

בתחילת דרכו שימש כמנהל תלמוד תורה במקנס. לאחר מכן מונה להיות דיין בקזבלנקה, ומאוחר יותר היה אב בית הדין והרב הראשי לכל מרוקו.

בשנת תשל"ח, ביוזמת הרב עובדיה יוסף שהיה אז רב ראשי לישראל, נבחר הרב משאש לכהן כרבה של ירושלים. שימש ברבנות בירושלים במשך עשרים ושש שנה.

נפטר בי' בניסן תשס"ג נפטר בגיל 94, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. חיבר את הספרים שו"ת תבואות שמ"ש (שלום משאש) -4 חלקים, שו"ת שמ"ש ומגן -4 חלקים, בית שמ"ש על משנה תורה לרמב"ם, וסידור וזרח השמש -לפי נוסחי ומנהגי יהדות מרוקו. כמו כן, נכתב הספר ילקוט שמ"ש, ע"י הרב אריאל אדרי, ר"מ בישיבת הר המור, ובו קיצור פסקיו של הרב משאש, כדי שיתאימו גם למי שאינו תלמיד חכם ומבין את ספרי השו"ת. היה קרוב משפחה (נכד דודו) של הרב יוסף משאש, רבה של חיפה. שיטתו היתה כי על יהודי מרוקו להמשיך במנהגי מרוקו ולא לנהוג על פי שיטת רבי יוסף קארו או על פי פסקי המקובלים (האר"י, בן איש חי ועוד).

לקריאה נוספת